Tolterodine יעיל לטיפול בגברים הסובלים מהפרעות במתן שתן הקשורות להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית

ממחקר חדש עולה שמתן tolterodine (detrusitol) בשחרור מושהה (Detrol LA), תרופה המשמשת לטיפול ב- overactive bladder בנשים, יעילה גם לטיפול בגברים הסובלים מעלייה בתדירות מתן השתן עקב הגדלה שפירה של הערמונית (BPH).

הכותבים ציינו שהתכשיר, אנטגוניסט לרצפטור המוסקריני, עשוי להיות טיפול יעיל לגברים עם BPH הסובלים מסימפטומים של מערכת השתן התחתונה. “התכשיר יכול לשמש כטיפול יחיד או בשילוב עם חסם אלפא, עם 5-alpha-reductase inhibitor או עם שניהם” הם הוסיפו.

במחקר השתתפו 43 גברים (גילם הממוצע היה 61.3) שסבלו מ-BPH ומהסימפטומים האורינרים הנלווים, ללא הטבה לאחר טיפול בחסמי אלפא (לזמן ממוצע של 5.7 חודשים). החולים קיבלו 4 מ”ג ליום של tolterodine בשחרור מושהה כטיפול יחיד למשך 6 חודשים. 39 מהמשתתפים השלימו את הטיפול.

לאחר 6 חודשי טיפול נצפתה ירידה במדד של הסימפטומים מהם סבלו החולים (מ-17.3 בתחילת המחקר ל-11.2 בסופו). ה- peak flow הממוצע עלה מ-9.8 מ”ל לשניה ל-11.7 מ”ל לשניה ושארית השתן לאחר התרוקנות ירדה מ-97 מ”ל ל-75 מ”ל. גם תדירות מתן השתן ירדה מ-9.8 פעמים ביום ל-6.3 והנוקטוריה פחתה מ-4.1 אירועים בלילה ל-2.9.

מבחינת התפקוד המיני, בסוף המחקר 67% מהחולים דיווחו על פוטנטיות לעומת 63% בתחילתו.

4 חולים (9%) הפסיקו את הטיפול עקב יובש בלתי נסבל בפה, תופעת לוואי ידועה של אנטגוניסטים מוסקרינים. אף אחד מהחולים לא סבל מאצירת שתן בעקבות הטיפול וחולה אחד סבל מזיהום בדרכי השתן.

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן