חוקרים יפניים מדווחים כי זיהום כרוני ב-HCV משפיע לרעה על תיפקודי הריאה ועל תגובת דרכי האויר ל-salbutamol בחולים אסמטיים שלא מגיבים לטיפול באינטרפרון.

החוקרים ביצעו מעקב בן 6 שנים אחרי 75 חולים אסמטיים. 20 מהנבדקים נמצאו שליליים ל-HCV ו-55 נמצאו חיוביים לוירוס. 8 מתוך הנבדקים שנמצאו חיוביים הגיבו למתן אינטרפרון במהלך 6 חודשים ( במינון של 6MIU,שלוש פעמים בשבוע) ו-37 לא הגיבו לטיפול.

כעבור שנה מתחילת מתן הטיפול באינטרפרון, טופלו החולים באופן כפול סמיות ב-salbutamol בשאיפה (במינון של 200 מ”ג) או ב-oxitropium bromide בשאיפה (במינון של 200 מ”ג).

החוקרים מציינים כי במהלך המעקב, רק החולים שלא הגיבו לטיפול באינטרפרון הראו ירידה משמעותית בערכי ה-FEV1. יתרה מכך, רק חולים אלו הראו ירידה חדה ביכולת היפוך המצב באמצעות salbutamol במהלך תקופת המעקב. באופן הפוך, נמצאה עליה חדה ביכולת היפוך המצב באמצעות oxitropium רק בקרב החולים שלא הגיבו לטיפול באמצעות אינטרפרון.

ירידות גדולות יותר משמעותית בקיבולת הדיפוזיה של פחמן חד-חמצני בריאות נצפו גם כן במהלך תקופת המעקב בקבוצת החולים שלא הגיבו לטיפול באינטרפרון בהשוואה לקבוצת החולים שנמצאה שלילית לזיהום CMV ולקבוצת החולים שהגיבו לטיפול באמצעות אינטרפרון.

החוקרים כותבים כי לא סביר שהטיפול באינטרפרון משפיע ישירות על תגובת דרכי האויר ל-salbutamol או ל-oxitropium, ללא קשר להשפעתו על תגובת דרכי האויר המושפעת מזיהום ה-HCV.

לכן, הם מסכמים, הממצאים מעידים כי זיהום כרוני ב-HCV קשור לירידה מוגברת בתיפקוד הריאות ולתגובה לקויה ל-salbutamol בחולים אסמטיים.

Am J Med 2004;116:749-752.

לידיעה במדסקייפ