לחץ דם אמבולטורי או לחץ דם שנמדד במרפאה: מחקר השוואתי בחולים מבוגרים (J. Hypertens)

על-פי מחקר עכשווי שבוצע לאורך 6 חודשי מעקב, בחירת חולים מבוגרים הזקוקים לטיפול על-פי שימוש במדידת לחץ דם אמבולטורי עם לחץ דם סיסטולי מבודד, לא היתה זהה לבחירת החולים הזקוקים לטיפול שנעשתה בשימוש במדידת לחץ הדם במרפאה.

כותבי המחקר אומרים כי בערך 25% מהחולים הסובלים מיתר לחץ דם על פי המדידות המבוצעות במרפאה (CBP) מראים ערכי לחץ דם תקינים במדידות אמבולטוריות (ABP). עם זאת, הקוים המנחים לטיפול כיום מבססים את ההחלטה להתחיל בטיפול להורדת לחץ דם על מדידות ה-CBP, אם כי ישנה התחשבות במדידות ה-ABP בחולים מסוימים ובגורמים נוספים במידה וקיימים גורמי סיכון נוספים, נזק באברים מסוימים או מצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלת כליות או מחלה קרדיווסקולרית.

עדויות מצטברות תומכות בכך שבחולים בעלי יתר לחץ דם קליני מבודד, נראות תוצאות טובות יותר מאשר בקרב חולים בעלי יתר לחץ דם ממושך במדידות ABP, ועדיים קיים ויכוח אודות הצורך בטיפול בחולים אלה בתרופות להורדת לחץ דם.

החוקרים בדקו את הקשר בין ערכי ה-ABP שנמדדו בתחילת הניסוי לבין ערכי ה-CBP שנמדדו אחרי 6 חודשי מעקב בחולים הסובלים מיתר לחץ דם ולא מקבלים טיפול.

כל המשתתפים במחקר היומעל גיל 60 שנים עם מדידות לחץ דם סיסטולי בערכים של 160-219 מ”מ כספית במדידות ה-CBP ולחץ דם דיאסטולי נמוך מ-95 מ”מ כספית. 295 חולים נבחרו אקראית כקבוצת הפלצבו.

כעבור 6 חודשי מעקב, פחתו מדידות ה-CBP הסיסטולי מערך של  10.4 ± 172.8 מ”מ כספית בתחילת הניסוי ל- 19.7 ± 162.8 מ”מ כספית (P < .001) בקרב 295 החולים בקבוצת הפלצבו. חולים עם ערכי CBP סיסטולים גבוהים יותר בזמן המעקב היו בעלי ערכי לחץ דם גבוהים יותר גם בתחילת הניסוי. מדידות ה-ABP הסיטולי בשעות היום היו חזו משמעותית את השינוי בערך ה-CBP הסיסטולי מזמן תחילת הניסוי ועד לסיום תקופת המעקב. כאשר ה-ABP היה נמוך בתחילת הניסוי, ערך ה-CBP הראה ירידה פחותה.

האנליזה הסופית מראה כי ישנו קשר חלש בין ערך ה-ABP בתחילת הניסוי לבין ערך ה-CBP בתום תקופת המעקב. חולים בעלי מדידות ABP תקינות בתחילת הניסוי לא בהכרח פיתחו ערכי CBP תקינים במהלך תקופת המעקב. חולים בעלי ערכי CBP תקינים לאורך המעקב, לא הראו בהכרח מדידות ABP תקינות בתחילת הניסוי. ערכי ה-ABP שנמדדדו בתחילת הניסוי לא צפו את שכיחות ההתרחשות של ארועים קרדיווסקולריים, בשונה ממדידות ה-CBP לאורך המעקב.

החוקרים מסכמים כי המסקנה העולה מן התוצאות היא שערכי ה-ABP בתחילת הניסוי וערכי ה-CBP בתום תקופת המעקב לא מוצאים את אותם החולים מתאימים לתחילת טיפול להורדת לחץ הדם או מזהים את אותם חולים כסובלים מיתר לחץ דם ממושך.

J. Hypertens. 2004 Jan;22(1):81-87

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן