התמחויות

הזיות משמשות כצפי לתמותה בחולים מונשמים מכנית ביחידה לטיפול נמרץ (JAMA)

הופעת הזיות נחשבת לצורה שכיחה של אי-תיפקוד, אך עדיין אינה מאובחנת היטב והשלכותיה על החולים אינן ברורות לחלוטין.

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפה קבוצה קוהורטית של 275 חולים המונשמים מכנית באופן רציף ומאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ לבבי. החוקרים בדקו האם הופעת ההזיות יכולה להוות חזאי בלתי-תלוי לתוצאות הקליניות בקרב החולים.

במסגרת המעקב שבוצע אחר החולים נבדקה התפתחות הזיות במהלך יותר מ-2158 ימי אישפוז ביחידה לטיפול נמרץ באמצעות שיטה להערכת בלבול ובאמצעות סקאלה מתאימה.

תוצאות ראשוניות שנקבעו היו תמותה בתוך 6 חודשים, משך האישפוז ההכללי ומשך האישפוז לאחר השחרור מן היחידה לטיפול נמרץ. תוצאות משניות היו מספר הימים שבהם לא נדרשה מכונת ההנשמה והמצב הקוגנטיבי בעת השחרור מבית-החולים.

משתנים כמו גיל, דרגת הקו-מורבידיות, דרגת השיטיון, פעילויות חיי היומיום, חומרת המחלה והאבחון בעת האשפוז נמצאו דומים בין החולים שסבלו מהזיות לבין אלו שלא סבלו מהן (P>0.05 עבור כל המשתנים).

ממצאי המחקר חשפו כי:

-51 חולים (18.5%) שקעו בתרדמת קבועה או נפטרו במהלך האישפוז

– 183 חולים (81.7%) פיתחו הזיות במהלך השהייה ביחידה לטיפול נמרץ.

– בחולים שפיתחו הזיות נמצא שיעור תמותה גבוה יותר במהלך 6 חודשים (34% לעומת 15%, P=0.03) והם שהו בבית החולים 10 ימים יותר מאלו שמעולם לא פיתחו הזיות (P<0.001).

– לאחר התאמת התוצאות למשתנים רבים (הכוללים גיל, חומרת מחלה, תנאי קו-מורבידיות, תרדמת ושימוש בתרופות הרגעה או אלחוש) נמצאו ההזיות קשורות באופן בלתי-תלוי בשיעור תמותה גבהו יותר בתוך 6 חודשים (ערך HR מותאם: 3.2, CI: 1.4-7.7, ערך P = 0.008), ולשהייה ממושכת יותר בבית החולים (ערך HR מותאם: 2.0, CI: 1.4-3.0, ערך P <0.001).

– הופעת הזיות ביחידה לטיפול נמרץ נמצאה קשורה באופן בלתי-תלוי גם לשהייה ממושכת יותר בבית החולים לאחר ההעברה אל מחלקה אחרת (ערך HR מותאם: 1.6, 95%CI: 1.2-2.3, ערך P = .009), לממוצע נמוך יותר של ימי חיים ללא צורך בהנשמה מכנית (19 ימים [טווח של 4-23] לעומת 24 ימים [טווח של 19-26]; ערך P מותאם של 0.03), ולשכיחות גבוהה יותר של בעיות בתפקוד הקוגנטיבי בעת השחרור מבית החולים (ערך HR מותאם: 9.1, CI: 2.3-35.3, ערך P = 0.002).

החוקרים מסכמים כי הזיות מהוות חזאי בלתי-תלוי לשיעור תמותה גבוה יותר בתוך 6 חודשים ולתקופת אישפוז ארוכה יותר, גם אחרי התאמת המשתנים למשתנים רלוונטיים רבים הכוללים מצב של תרדמת ושימוש בתרופות הרגעה ובתרופות מאלחשות בקרב חולים המונשמים מכנית.




JAMA. 2004;291:1753-1762

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

לכל המאמרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן