ה- FDA מאשר את השימוש ב- Cetuximab לסרטן גרורתי של המעי הגס

ה- FDA האמריקני אישר את השימוש ב- cetuximab, לבד או בשילוב עם irinotecan, בחולים עם סרטן גרורתי של המעי הגס שלא הגיב לטיפול באירינוטקן.

התרופה cetuximab, בשמה המסחרי Erbitux, הינה נוגדן מונוקלונאלי כנגד הקולטן ל- epidermal growth factor (EGFR), שביטויו נקשר בפרוגנוזה ירודה. התרופה מיוצרת על ידי ImClone ו- Bristol-Myers Squibb.

ארביטוקס חוסמת את הפעילות של הטירוזין קינאז של ה- EGFR, ועל ידי כך משנה את הפנוטיפ הממאיר של תאי הסרטן, כולל תחלופת תאים מוגברת, גרורתיות ויכולת חדירה.  

מחקר אקראי phase II בדק 329 חולים עם סרטן גרורתי של המעי הגס חיובי ל- EGFRשלא הגיב לאירינוטקן. 218 חולים, שטופלו בארביטוקס ובאירינוטקן, הגיבו לטיפול בשיעור של 22.9%, עם משך תגובה ממוצע של 5.7 חודשים, וזמן ממוצע של 4.1 חודשים עד להתקדמות של המחלה. ב- 111 חולים שטופלו בארביטוקס בלבד, שיעור התגובה היה 10.8 חודשים בממוצע, משך תגובה ממוצע היה 4.2 חודשים, וזמן עד להתקדמות 1.5 חודשים בממוצע.

רעילות התרופה כוללת בעיקר תגובה דמויית אקנה (12%, לפי דיווחי היצרן). תופעות לוואי שכיחות פחות כוללות תגובה קשה לעירוי, חום, ספסיס, פגיעה כלייתית, תסחיף ריאתי, התייבשות, שלשולים ומחלה ריאתית אינרסטיציאלית קשה (פחות מ- 0.5%).

למרות שיעילות התרופה הודגמה לפי שיעורי תגובה אובייקטיבים, לא בוצעו ניסויים הכוללים השוואה לזרוע ביקורת, ולכן לא קיים מידע המוכיח שיפור בתסמינים הקשורים במחלה, או בהשרדות של החולים שטופלו. לא נבדקה יעילות התרופה בחולים עם גידול שלילי ל- EGFR.

בנוגע לתהליך רישום התרופה בישראל, יצרנית התרופה מסרה ל- e-Med:

הארביטוקס משמש כ”פצצה חכמה”, שנקשרת באופן סלקטיבי יחסית לרצפטור ל-EGF, הקומפלקס חודר לתא ועובר reprocessing, ובצורה כזו הרצפטור אינו זמין ל- EGF. הוכח כי ארביטוקס מכווץ גידולים, מונע היווצרות של כלי דם חדשים, מונע גרורות, ומונע יכולת של התא הסרטני לתקן עצמו אחרי טיפול כימותרפי. הסבילות לטיפול טובה, התרופה אינה מחמירה תופעות לוואי של הטיפול הכימותרפי, ואינה גורמת לבחילות. התופעות העיקריות קשורות לתגובות עוריות ותגובות אלרגיות, ומופיעות בשיעור נמוך.

הארביטוקס נמצאת בשלבי רישום בישראל, אישור צפוי בעוד מספר חודשים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן