Pemphigus vulgaris, PV, היא מחלה אוטו-אימונית המתווכת באמצעות נוגדני IgG עצמיים של העור ושל המוקוזה, המובילה לצריבה קשה ולארוזיה שאיננה נרפאת. בחולים מופיעים נוגדנים נגד מולקולות אדהזיה המתווכות את ההצמדות הבין-תאית ונגד רצפטורים כולינרגיים על-גבי הקרטינוציטים המבקרים את ההצמדות התאית.
בכדי לקבוע האם שימוש באגוניסט כולינרגי עשוי להפריע ל-acantholysis הנגרמת על-ידי IgG ב-PV, בני-זוג של ולדות עכברי nude חסרות תימוס הוזרקו בנוגדני IgG של PV וב-carbachol (במינון של 0.04 מיקרו-גרם לגרם משקל גוף). פגעים בעור לא הופיעו באף אחד מהעכברים הללו. במסגרת ניסויים שנערכו in vitro מדדו החוקרים את שיעור הביטוי של מולקולות אדהזיה בדגימות חד-שכבתיות של קרטינוציטים אנושייפ שגודלו במשך הלילה בנוכחות 0.25mM carbachol באמצעות Western blot סמי-כמותית ובאמצעים אימונו-פלורסנטיים. Carbachol גרם לעליה בכמות היחסית של E-cadherin בקרטינוציטים (P<.05) מבלי להשפיע על ה-plakoglobin. רמת השירחון של E-cadherin ושל plakoglobin עלתה במתן נוגדני IgG של PV, השפעה שעוכבה בנוכחות 0.5mM carbachol.
Pyridostigmine bromide , מעכב אצטיל-כולין אסטראז, יצר השפעה דומה לזו של carbachol, דבר המסביר את יעילותו הרפואית בחולים הסובלים מ-PV פעילה שמראה עמידות לטיפול סיסטמי בגלוקו-קורטיקואידים. טיפול בחולה PV באמצעות Pyridostigmine bromide (במינון של 360 מ”ג ליום) מאפשרת לשמור על מצב המחלה תחת בקרה במינון נמוך יותר של prednisone, בהשוואה למינון שניתן לפני התחלת הטיפול ב-pyridostigmine bromide.
החוקרים מסיקים כי ההסבר לבקרה הכולינרגית על הצמדות הקרטינוציטים ראוי לבדיקה נוספת בשל הפוטנציאל לפיתוח טיפולים אנטי-קרטינוציטים חדשניים בשימוש בתרופות כולינרגיות.
Arch Dermatol. 2004;140:327-334.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!