פיזיותרפיה לאחר ניתוח לב – BMJ, מתוך jc 409+שאלת השתלמות

Prophylactic respiratory physiotherapy after cardiac surgery: systematic review.

Pasquina, M R Tramr, B Walder. BMJ  2003;327:1379 (13 December), doi:10.1136/bmj.327.7428.1379

למאמר

סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוחי לב מאריכים את השהות בבית החולים ואת עלויות האשפוז. מחקר זה בוחן באיזו מידה פיזיותרפיה נשימתית מונעת סיבוכים אלו, ומה סוג ההתערבות הפיזיותרפית העדיפה.

החוקרים מציינים שבחרו להתמקד בניתוחי לב משלוש סיבות: ראשית, יש שכיחות גבוהה של סיבוכים ריאתיים אחרי ניתוחים אלו עד 65% מהמטופלים עשויים לפתח אטלקטזיס וכ-3% עשויים לפתח דלקת ריאות. שנית, אלו ניתוחים שכיחים כ-110 ניתוחים לכל 100 אלף אנשים נעשים בעולם המערבי. שלישית, עלות הסיבוכים הריאתיים של ניתוחים קרדיאלים עולה על 32 אלף דולר עבור כל מטופל.

החוקרים בצעו סקירה של מחקרים אקראיים שהשוו בין סוגים שונים של פיזיותרפיה מניעתית או העדר טיפול מניעתי לאחר ניתוחי לב, עם מעקב של לפחות יומיים, שדיווחו על תוצאות נשימתיות.

18 מחקרים זוהו. רובם היו באיכות מתודולוגית ירודה. הם בחנו פיזיותרפיה, ספירומטריה,  continuous positive airway pressure (C-PAP) ו- intermittent positive pressure breathing. זמן המעקב המקסימלי היה 6 ימים. ב-4 מחקרים הטיפול הושווה להעדר טיפול מניעתי.

אף אחד מהמחקרים לא הראה תועלת משמעותית של הפיזיותרפיה בשיעור האטלקטזיס, דלקת ריאות, חמצון ותפקודי הריאות. 4 מחקרים דווחו על תופעות שליליות של הטיפול הפיזיותרפי: 2%-10% דיווחו על התנפחות הקיבה, עד 12% מהמטופלים דיווחו על בחילות, חוסר נוחות בשימוש במסכה דווח על-ידי 43% מהמטופלים שטופלו ב-C-PAP. בזמן הטיפול ב-4% מהמטופלים נמדד ריווי חמצן נימי נמוך מ-90%. ב-1% דווח על טכיקרדיה בזמן הפיזיותרפיה. 

בחישוב עלות זמן העבודה, הטיפול היקר ביותר היה C-PAP שעלה בממוצע 32$ עבור כל יום טיפול.

מסקנת החוקרים היא כי יעילות פיזיותרפיה נשימתית במניעת סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוחי לב עדיין איננה מוכחת. יש צורך במחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים עם זמן מעקב סביר על מנת לקבוע האם פיזיותרפיה נשימתית מקטינה את הסיבוכים הריאתיים במטופלים לאחר ניתוחי לב.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן