מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם לאחרונה עולה כי מתן אורלי של voriconazole (שם מסחרי:VFEND) עשוי ליצור התקדמות גדולה בטיפול ב-endophthalmitis פטרייתי ובמניעתו.
החוקרים כותבים כי למרות היותו בעיה נדירה בתוך המערך העצום של הזיהומים התוך-עיניים המוכרים, נותר endophthalmitis פטרייתי בעיה רפואית חשובה בתחום רפואת העיניים בשל התוצאות ההרסניות הפוטנציאליות העלולות לנבוע מזיהומים אלה. הם מוסיפים כי באופן מסורתי קיים קושי בטיפול בזיהומים פטרייתיים תוך-עיניים בשל הימצאות אפשרויות תרה-פויטיות מוגבלות בלבד הן במתן סיסטמי והן במתן מסוג intravitreal.
Voriconazole הוא תרופה אנטי-פטרייתית המהווה נגזרת סינטטית מדור שני של fluconazole. בניסוי קליני בלתי-אקראי זה השתתפו 14 חולים שנרשמו לניתוח vitrectomy של ה-pars plana בין חודש דצמבר 2002 לחודש פברואר 2003.
אחרי מתן אורלי של שתי מנות של 400 מ”ג של voriconazole שקיבלו הנבדקים במרווח זמן של 12 שעות לפני הניתוח, ריכוזי ה-voriconazole הממוצעים שנמדדו היו 0.93 ± 2.13 מיקרוגרם למ”ל בפלסמה (מספר הנבדקים= 14), 0.31 ± 0.81 מיקרוגרם למ”ל ב-vitreous (מספר הנבדקים= 14), ו- 0.57 ± 1.13 מיקרוגרם למ”ל ב-aqueous (מספר הנבדקים=11). אחרי המתן האורלי של המנה השניה של voriconazole, זמני הדגימה הממוצעים היו 0.6 ± 2.4 שעות בפלסמה, 0.5 ± 3.05 שעות ב-vitreous, ו-0.5 ± 2.9 שעות ב-aqueous.
ריכוזי ה-voriconazole בפלסמה היו 38.1% ב-vitreous ו-53.0% ב-aqueous, דבר שאיפשר הימצאות ריכוזים מעכבים מינימלים ב-vitreous וב-aqueous עבור 90% מה-MIC90 שנמצאו עבור זני ה-Aspergillus וזני ה-Candida, וגם עבור ספקטרום רחב של זני שמרים ופטריות רבים אחרים.
מגבלות המחקר כוללות את מבנהו הבלתי-מבוקר והבלתי-אקראי, ואת חוסר הידיעה האם לקיחת הדגימה התרחשה בזמן היות ריכוזי התרופה בשיאם.
החוקרים כותבים כי מתן אורלי של voriconazole יוצר רמות aqueous ו-vitreous תרה-פויטיות בעין שאיננה מזוהמת, וכי נראה שספקטרום הפעולה מקיף את זני הפטריות המופיעים בשכיחות גבוהה ומעורבים בגורמים הרבים להופעת endophthalmitis פטרייתי. הם מוסיפים כי בשל תחום הכיסוי הרחב שלו, רמות MIC90 נמוכות בהתייחס לאורגניזמים הרלוונטיים, סבילות טובה, וזמינות ביולוגית מצוינת במתן אורלי, עשוי מתן ה-voriconazole ליצור התקדמות גדולה בטיפול ובמניעה של endophthalmitis פטרייתי אקסוגני ואנדוגני.
Arch Ophthalmol. 2004;122:42-47
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!