על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מתן טופיקלי של verapamil hydrochlorideמעכב התקדמות של עכירות העדשה בחולדות שבהן הושרתה סוכרת באמצעות streptozotocin. החוקרים מדווחים כי עכירות דיפוזית קורטיקלית הופיעה באזור הפארא-צנטרלי ב-10 עדשות (16.7%) בחולדות שלא טופלו בהשוואה ל-2 עדשות (3.8%) בחולדות שטופלו באמצעות verapamil.
החוקרים מסבירים כי הוכח בעבר שמתן אורלי או תת-עורי של verapamil במינון גבוה מונע היווצרות קטרקט סוכרתי או גאלאקטוזמי בחולדות, אך מתן סיסטמי כזה עלול להוביל לתופעות לוואי בלתי סבירות בחולים.
החוקרים בדקו את השפעות מתן טיפות עיניים של verapamil בריכוז 0.2% שלוש פעמים ביום על התקדמות עכירות העדשה הסוכרתית בחולדות. החוקרים הוכיחו לאחרונה כי טיפול כזה אינו יוצר עליה גבוהה מספיק ברמות התרופה המופיעות בפלזמת הדם בכדי שיגרמו תופעות לוואי סיסטמיות .
בדיווח מצויין כי ב-4 עדשות שקיבלו פלצבו, אך באף אחת מן העדשות שטופלו באמצעות verapamil התפתח קטרקט קורטיקו-נוקלארי מלא.
החוקרים מציינים כי העמימות והצפיפות המשולבת בעדשות הסוכרתיות שטופלו באמצעות verapamil נמצאו נמוכות משמעותית מאלו שנמצאו בעדשות שקיבלו פלצבו.
התוצאות מעידות כי לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות בתוצאות בדיקות רמת הגלוקוז בדם ובדיקות ה-slit lamp בין החולדות המטופלות והחולדות שקיבלו פלצבו.
החוקר הראשי אומר כי במחקר הודגמה השפעת הטיפול ב-verapamil, אך נכון להיום לא נמצא הסבר למנגנון הפעולה המדויק של החומר. לכן, הוא מוסיף, דרושים מחקרים נוספים שיערכו ברכיבים דומים ובסטראו-איזומרים נקיים של החומר בכדי להסביר את הפרופיל הפרמקולוגי שלו.
הוא מסביר כי היבטים רבים הקשורים לפתופיזיולוגיה של קטרקט סוכרתי מזיכירים את השינויים המתרחשים בקטרקט אנושי המופיע מחמת הזקנה (למשל העמסת סידן בעמימות העדשות הקורטיקליות). לטענתו, יש להעריך את יעילות השימוש בתרופה גם במקרי קטרקט המופיע בגיל הזקנה.
הוא מסכם כי מתן טיפות עיניים המכילות verapamil נמצא יעיל בטיפול בגלאוקומה ולכן יתכן כי יש לו יתרון בחולים הסובלים משתי המחלות.
Br J Ophthalmol 2004;88:44-47.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!