מחקר שנערך בארצות-הברית מדווח כי מתן אינסולין באינפוזיה תת-עורית מתמשכת (CSII) מפחית ביעילות את רמות ההמוגלובין שעבר גליקוזילציה ואת שיעור המקרים של היפו-גליקמיה חמורה שמתרחשים במהלך הלילה, ואיננו גורם לצבירת משקל מוגזמת ברוב הילדים החולים בסוכרת נעורים.  

למרות שהשימוש ב-CSII בקרב מתבגרים ומבוגרים הולך וגובר, וצובר פופלריות בקרב רופאים, ההערכה הביקורתית של יעילותו בילדים הינה מוגבלת ולא קיימת הסכמה לגבי הגדרת החולים המתאימים לטיפול.

בכדי לבחון את השפעת השימוש ב-CSII על משתנים המשפיעים על התוצאות ארוכות הטווח בילדים החולים בסוכרת נעורים ביצעו החוקרים אנליזה פרוספקטיבית של נתוני גובה, משקל, אינדקס מסת גוף (BMI), מינון אינסולין, רמת גליקוזילציה בהמוגלובין (HbA1c), ורמת סוכר בדם בקרב 51 ילדים (בגיל ממוצע של 10.7 שנים) במהלך תקופה של 12 חודשים תוך הטיפול ב-CSII ולאחריו.

בתוך 3 חודשים מתחילת הטיפול באמצעות CSII נצפתה ירידה משמעותית ברמת ה-HbA1c ל-7.7 אחרי השארות יציבה למדי ביחס לרמה ההתחלתית שעמדה על 8.5 (P<.001) ונשארה נמוכה משמעותית, בערך של 7.9 בזמן 12 חודשים (P<.01).במהלך 12 החודשים לא נמצא כל שינוי במשקל, אולם, נמצאה עליה משמעתית במשקל ביחס למשקל בזמן שנה אחת לפני הטיפול (P<.05) שנשמרה במהלך 12 חודשי הטיפול באמצעות CSII. שיעור הופעת ארועים היפו-גליקמיים חמורים פחת בכל החולים, אך השיפור ברמות ה-HbA1c היה גדול בקרב הילדים הצעירים ובני הנוער.

באופן כללי, התגובה הגליקמית (רמת HbA1c נמוכה מ-7.5 או ירידה בשיעור גדול מ-1% במהלך הטיפול באמצעות CSII) הושגה ב-23 מהחולים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין חולים אלה לבין אלו שלא הגיבו לטיפול מבחינת, מין, תוצאות חריגה סטנדרטית במשקל, מצב סוציו-אקונומי, BMI, רמת HbA1c התחלתית, שכיחות הופעת היפו-גליקמיה או מספר הביקורים הלימודיים בנוגע למחלה לפני הטיפול ב-CSII.

החוקרים מסכמים כי הטיפול ב-CSII מפחית ביעילות את רמת ה-HbA1c ואת שיעור הארועים ההיפו-גליקמיים שמופיעים במהלך הלילה, ואיננו גורם לעליה מוגזמת במשקל בקרב רוב הילדים החולים בסוכרת נעורים, וכי התגובה לטיפול ב-CSII שנאמדה על-פי הירידה ברמות HbA1c טובה יותר בילדים צעירים ובבני נוער מאשר בחולים שלפני גיל התבגרות.

J Pediatr. 2003 Dec;143:6:796-801.

לידיעה ב-doc’s guide