דיווח חדש טוען שמינון נמוך של אספירין פחות אפקטיבי במניעת מחלות קרדיו-וסקולריות בחולי סכרת Type 2 בהשוואה לחולים אחרים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה קרדיו-וסקולרית.
במחקר ה- Primary Prevention Project (PPP) הוצגו נתונים שהראו שמינון נמוך של אספירין מוריד תמותה בחולים עם לפחות גורם סיכון אחד למחלה לבבית ב-40%.
עקב הטענות על כך שהשפעתו של אספירין על חולי הסכרת פחותה, בצעו חוקרי ה-PPP אנליזה שכללה 1031 חולי סכרת ו-3753 חולים בסיכון גבוה שאינם סכרתיים אשר היו במעקב למשך 3.7 שנים בממוצע.
החולים חולקו לקבוצות אשר קיבלו או לא קיבלו אספירין במינון 100 מ”ג ליום כמו כן קיבלו או לא קיבלו וויטמין E.
מקבוצת חולי הסכרת 519 חולים הוצבו בקבוצה שקיבלה אספירין ועבורם נמצאה ירידה לא מובהקת סטטיסטית של 10% בשיעור התמותה הקרדיו-וסקולרית, ארועי ה-CVA וה-MI.
החוקרים הציעו הסבר לממצאים הללו שעל פיו האפקט נוגד הטסיות של אספירין מנוטרל ע”י מנגנון שמשפעל את הטסיות ואת יצירת הטרומבוס בחולים אלו ולכן הוא כנראה אינו עוזר להם.
החוקרים ציינו שלמחקר זה לא היתה מספיק עוצמה סטטיסטית מכיוון שהוא הופסק טרם הגיע לסיומו (בגלל האפקט הפרוטקטיבי המרשים של אספירין בחולים בסיכון גבוה) ולכן יש לבצע מחקרים בהיקף נרחב יותר בנושא.
במאמר המערכת שהתייחס למחקר נטען שעד שיתבצעו כאלה מחקרים יש להמשיך ולטפל באספירין בכל החולים שנמצאים בסיכון גבוה למחלות קרדיו-וסקולריות, סכרתיים ולא סכרתיים. הכותב הוסיף שלדעתו כיום עדיין לא כל החולים שצריכים לקבל טיפול מונע באספירין אכן מקבלים אותו ושהוא ניתן רק ל-25% מחולי הסכרת מגיל 40 ומעלה.
Diabetes Care 2003;26:3264-3272, 3349-3350
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!