מחקר גדול מוצא כי חולים ב-gastroesophageal reflux disease, GERD, שטופלו ב-20 מ”ג esomeprazole (שם מסחרי: NEXIUM) ליום כטיפול שוטף במחלה זכו לאיכות חיים גבוהה יותר מאשר חולים שקיבלו 40 מ”ג מהתרופה רק בשעת הצורך.

המטרות החשובות בזמן טיפול שוטף ב-GERD הן הקלה ממושכת בסימפטומים, ריפוי טוב של השחיקה, שביעות רצונם של המטופלים ושיפור באיכות חייהם. האפשרויות לטיפול הן מתן יומי שוטף של 20 מ”ג esomeprazole או מתן 40 מ”ג esomeprazole בשעת הצורך, אך עד כה לא היה מספיק מידע בנוגע לטיפול העדיף מבחינת שיפור באיכות חייו של החולה.

אחד החוקרים מסביר כי בניסוי נלקחו שתי קבוצות של חולים בצרבת, אחת של חולים עם non-erosive disease, NED, והשניה של חולים עם reflux oesophagitis, RO, מדרגה A או B עם סימפטומים משמעותיים של צרבת. בתחילה טופלו הנבדקים במתן של 40 מ”ג ביום של esomeprazole עד להעלמות הסימפטומים. אחרי שלב אקוטי זה הם נכנסו לטיפול שוטף במשך 6 חודשים, וקיבלו 20 מ”ג esomeprazole בכל יום או 40 מ”ג esomeprazole בשעת הצורך.

528 נבדקים קיבלו את הטיפול היומי ו-524 את הטיפול בשעת הצורך. החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות אלה, ללא קשר לסימפטומים שלהם לפני תחילת הניסוי. נקודת הסיום של הניסוי היתה רמת שביעות רצונם של המטופלים כעבור 6 חודשים ואיכות החיים שהצליחו להשיג בכל אחת משתי שיטות הטיפול. נתונים אלו הוערכו באמצעות שאלון שהועבר לנבדקים.

החוקר הסביר כי בכל ביקור בית שנערך אצל המטופל היה עליו למלא שאלון שאורכו שמונה עמודים וכך התאפשר לחוקרים לבנות תמונה של איכות חייו לאורך הניסוי.

הזמן הממוצע שנדרש להגעה להקלה ממושכת בסימפטומים היה 3 ימים בחולי RO ו-4 ימים בחולי NED. בקרב המטופלים באופן שוטף 89.6% הצהירו על שביעות רצון מן הטיפול במהלך תקופת הניסוי, לעומת 88.4% בקרב המטופלים על פי דרישה בעת הצורך (לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות).

אולם, איכות החיים הכללית של המטופלים באופן שוטף היתה טובה משמעותית. הנבדקים שקיבלו טיפול יומי דיווחו על חיוניות רבה יותר (p<.0001), תפקוד פיזי וחברתי טוב יותר (p<.0001 בחולי NED ו-p<.001 בחולי RO), פחות בעיות בזמן אכילה ושתיה (p<.0001), פחות הפרעות בזמן השינה (p<.0001), ופחות מתח נפשי  (p<.001 בחולי NED ו-p<.01 בחולי RO).

החוקר סיכם כי כאשר מדובר במטופל מאוד שבע רצון הרופא יכול לתת 40 מ”ג מהטיפול בעת הצורך, אך כשברצון הרופא לעשות את המיטב בכדי לשפר את איכות חייו של החולה עליו לרשום מינון יומי קבוע של 20 מ”ג.

לידיעה ב-doc’s guide