עפ”י הממצאים העולים מתוך מחקר ה-Ontario Prehospital Advanced Life Support Study – OPALS , איכות החיים של אנשים ששרדו לפחות שנה לאחר דום לב שארע מחוץ לבי”ח, משתפרת מאד כאשר היתה התערבות של עוברי אורח שביצעו בהם החייאה (CPR).
למרות שרק % 4 מהאנשים שלקו בדום לב מחוץ לבי”ח שורדים לאחר שנה, החוקרים גילו שאיכות החיים של אלו ששרדו היא טובה ושהחייאה שבוצעה ע”י עוברי אורח היא הגורם הבודד שניבא טוב מכל האחרים איכות חיים שכזו.
“התוצאות הללו מצביעות על הצורך בהדרכת CPR בקהילה ושוללות את הקונספציה המוטעית שרוב השורדים מהתקף לב סובלים מנכות קשה.
התוצאות נאספו מתוך ה-OPALS המחקר הגדול ביותר שעוסק בתחום ועסקו בחולים שטופלו בשלב 2 (החייאה עם דפיברילציה) ושלב 3 (החייאה מתקדמת) עפ”י OPALS.
בין השנים 1995 ל- 2000 נאסף מידע על 8091 ניסיונות החייאה מתוכם 324 (%4) חיו לאחר שנה. 268 מהשורדים השתתפו בהערכת איכות החיים.
איכות החיים נמדדה ע”י ( Health Utilities Index Mark III System (HUI-3 , סולם בו בריאות שווה ל- 1.0 ומוות ל-0, כאשר דירוג של מעל 0.9 נחשב לבריאות טובה.
ציון HUI3 הממוצע עבור החולים במחקר היה 0.8 בעוד זה שבאוכלוסיה הרגילה (בהתאם לגיל ומין) הוא 0.83.
נמצא שבקרב אלו שקיבלו ציון גבוה (מעל 0.9) היתה שכיחות גבוהה של חולים שעברו החייאה ע”י עוברי אורח בעוד שבקרב אלו עם ציון נמוך השכיחות היתה נמוכה בהרבה (odds ratio, 2.0; 95% confidence interval, 1.2 to 3.4).
גורמים נוספים שהיו באסוציאציה לאיכות חיים טובה הם מין גברי, גיל מתחת ל- 80 ויכולת לענות לשאלון באופן עצמאי.
בעבר הראו כותבי המאמר שהחייאה המבוצעת ע”י עוברי אורח מעלה את הסיכוי לשרוד ארוע של דום לב, אך זו הפעם הראשונה שמודגם קשר בין החייאה שכזו ואיכות החיים של החולים.
“המסקנה החשובה העולה ממחקר זה” מסכמים החוקרים “היא הצורך לקדם תוכניות להכשרת אנשים באוכלוסיה לבצע החייאה, דבר שנדחק מעט עקב החידושים הטכנולוגים בתחום ההחייאה”.
Stiell I, Nichol G, Wells G, et al. for the OPALS Study Group. Health-related quality of life is better for cardiac arrest survivors who received citizen cardiopulmonary resuscitation. Circulation. 2003;108:1939-1944
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!