מלנומות דקות הן בעלות פוטנציאל ממית, כך לפי סקירה של 30 שנות ניסיון קליני שפורסמה בגיליון אוקטובר של Annals of Surgery. למרבה ההפתעה התכייבותהנגע ודרגות קלארק(discordant Clark levels) לא חזו מחלה גרורתית.
Matthew F. Kalady, MD ואחרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק שבדורהם, צפון קרוליינה, כותבים כי ‘במעקב אחרי מעל 10,000 חולים עם מלנומה עורית לאורך השנים במוסדנו נצפתה מחלה נודלית או גרורתית בכ-15% מבעלי נגע ראשוני דק(<1מ’מ).
סקירת בסיס-נתונים של חולי מלנומה עורית זיהתה 1,158 חולים עם נגע ראשוני בעובי קטן מ-1 מ’מ שקיבלו טיפול ראשוני במוסד יחיד. חציון זמן המעקב עמד על 11 שנים (טווח 1-34 שנים).
6.6% מהחולים הופיעו עם מחלה נודלית או גרורתית בהצגתם, ו-9.4% נוספים פיתחו מחלה כזו וחזרות של המחלה במשך המעקב. סך ההארעות של מחלה מתקדמת היה 15.3%. שרידות לאחר 10 שנים היתה פחותה בחולים עם חזרות (45% לעומת 82%, .0001 > p).
מפתיע כי לפי ניתוח הנתונים לא התכייבות הנגע ולא דרגת קלארק חזו מחלה מתקדמת. מאידך, מין גברי (p=.01), גיל שמעל 45 שנים (p=.05) ועובי ברסלו (Breslow thickness) מעל 0.75 מ’מ (p=.008) נקשרו בפרוגנוזה גרועה. מבין החולים בעלי שלושת גורמי-הסיכון 19.7% פיתחו מחלה מתקדמת (LR 6.3, p=.007). מעורבות נודלית הייתה שכיחה פי שתיים בחולים אלו.
המחבר מציע לבצע ביופסיה של בלוטת זקיף בחולים עם נגע בעובי קטן מ-1 מ’מ, כדי לעזור בזיהוי אלו שבסיכון למחלה גרורתית.
המחבר כותב: ‘מלנומות דקות הן בעלות פוטנציאל ממית. מעקב ממושך איתר קבוצת סיכון של גברים מבוגרים בעלי נגעים בעובי שבין 0.75 ו-1 מ’מ, אצלם קיים סיכוי של 20% לחזרת המחלה. בהתחשב בפרוגנוזה הגרועה הכרוכה בחזרת המחלה אנו ממליצים לבצע הערכה קלינית ומעקב צמודים במטרה להגיע לדירוג מדוייק וטיפול מתאים’.
Ann Surg. 2003;238:528-537
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!