אנו שמחים לארח כאן את אהובה קורן, מנהלת חברת ג’י.סי.פי ניסויים קליניים בע”מ , אשר תשמח גם לענות על שאלות ותגובות, אשר סוקרת את תחום הניסויים הקלינים בכתבה זו:

בספטמבר 1999 פורסם באמצעי התקשורת בארה”ב סיפורו של ג’סי ג’לסינגר בן ה-18 שנפטר כתוצאה מהשתתפותו במחקר בו טופל באמצעות gene therapy באוניברסיטת פנסילבניה.

ג’סי סבל מ- OTC deficiency שטופל עד המחקר בעזרת דיאטה ותרופות. במהלך המחקר, הוזרק לג’סי adenovirus vector שהכיל את ה- OTC gene. בעקבות כך סבל ג’סי משרשרת תגובות; צהבת, כשל כבדי וכלייתי, מוות מוחי ומוות כתוצאה ישירה מהשתתפותו במחקר.

בעקבות הסיפור התקשורת השתוללה; “מטופלים במחקרים הם עכברי מעבדה המנוצלים ע”י החוקרים שעובדים עבור חברות תרופות וכל מה שמעניין אותם זה הכסף… איך קורה דבר כזה ועוד ב- 1999 ???”

כאשר נבדק המקרה נמצא כי בוצעו עבירות רבות בביצוע המחקר:

§ טופס ההסכמה שאושר ע”י ה- FDA שונה בכך שהוסרו ממנו המידע בנוגע למוות/חולי של קופים במהלך מחקר דומה.

§ צוות המחקר לא הודיע ל-FDA כי חולים שהשתתפו במחקר שבוצע לפני המחקר בו השתתף ג’סי סבלו מרעילות משמעותית בכבד ובעקבות כך אותו מחקר הושהה. היינו, החזיקו במידע ממחקר קודם שיכול היה להשפיע על גורל המשך המחקר בו השתתף ג’סי.

§ צוות המחקר לא מילא אחר הוראות הפרוטוקול.

§ ג’סי גויס עם רמות אמוניה גבוהות מעל המותר לפי קריטריוני ההכללה של הפרוטוקול.

§ הווקטור היה באחסון במשך 25 חודשים לפני השימוש. הפרוטוקול לא אפשר שימוש בווקטורים שאוחסנו זמן כה רב.

§ צוות המחקר לא הודיע ל- National Institutes of Health (NIH) advisory committee על שינוי באופן הזרקת הווקטור לחולים.

§ הוועדה לניגוד אינטרסים באוניברסיטת פנסילבניה טענה לניגוד אינטרסים אפשרי בין האוניברסיטה, החוקר וחברת ג’נובו (חברת הווקטור). למרות המידע הזה, האוניברסיטה המשיכה עם המחקר.

§ כישלון בחשיפת היקף ניגוד האינטרסים בין החוקר לאוניברסיטה (החוקר ייסד את חברת ג’נובו, היה חלק מצוות האוניברסיטה והחוקר הראשי, PI). כולם היו מרוויחים מהצלחת המחקר.

גם במדיה בישראל מתפרסמות חדשות לבקרים כתבות בנושא בהן מפורסמות תלונות הציבור כנגד רופאים העורכים מחקרים קליניים.

מדוע נכתבות כתבות כאלו בימינו כאשר כל העוסקים במחקרים קליניים אמורים לבצע את המחקרים הקליניים לפי הנחיות בינלאומיות המגנות על טובת הציבור? האם העוסקים במחקר קליני מודעים להנחיות אלו? האם רמת ידיעתם נבחנה אי-פעם? האם הם מכבדים הנחיות אלו?

בכתבה הבאה תובא סקירה קצרה בנושא.

בסוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 הייתה התעוררות ברחבי העולם, בנוגע להתפתחות תקנות לעריכת מחקרים קליניים בבני אדם עפ”י הליכים קליניים נאותים, (GCP) Good Clinical Practices. מספר מדינות פיתחו חוקים, אחרות פיתחו הנחיות. כיום, מחקרים בינלאומיים רבים מונחים ע”י תקנות קולקטיביות ו/או הנחיות, כגון, תקנות האיחוד האירופי וההנחיות הבינלאומיות, המסמך בעל ההשפעה המשמעותית ביותר, המהווה סטנדרט בינלאומי בניהול מחקרים קליניים בינלאומיים;

International Conference on Harmonization (ICH) Guidelines for Good Clinical Practice (GCP).

International Conference on Harmonization (ICH)- ועידה בינלאומית להרמוניזציה שנוסדה ב-1990. בוועידה זו חברו נציגי רשויות התקינה ונציגי חברות תרופות מארה”ב, אירופה ויפן יחד עם משקיפים מארגון הבריאות העולמי (WHO), קנדה וארגון הסחר החופשי האירופאי (European Free Trade Association, EFTA) . מטרת הועידה הבינלאומית להרמוניזציה לאחד את ההיבטים המדעיים והטכניים של רישום תרופות ברחבי העולם, על ידי המלצות להשגת אחדות בהנחיות הטכניות ובדרישות לרישום מוצרים, על מנת:

§ להפחית את הצורך בכפל, מיותר, של מחקרים קליניים המבוצעים במהלך המחקר ופיתוח של תרופות חדשות, ובכך להפחית הוצאות מחקר מיותרות.

§ לזרז הליכי הפיתוח והאישור בעולם כולו, תוך קבלה הדדית של המידע המתקבל מהמחקרים ע”י 3 השווקים המרכזיים (ארה”ב, אירופה ויפן), בו בזמן שנשמרים סטנדרטים גבוהים לאיכות, בטיחות ויעילות.

במאי 1996, פורסם הנוהל ההרמוני הבינלאומי להליכים קליניים נאותים, ICH-GCP (E6), שהפך לסטנדרט על פיו מבוצעים כל המחקרים הקליניים על מנת להשיג הכרה אוניברסלית.

אחד מהיתרונות המרכזיים של הנחיות הבינלאומיות לניהול מחקרים קליניים לפי הליכים קליניים נאותים (ICH-GCP), הגדרה בהירה של הדרישות והאחריות של כל אחד מהצדדים המעורבים בביצוע מחקר קליני בבני אדם, במסמך מקיף אחד.

בארה”ב מחקרים קליניים נערכים תחת תקנות ה- FDA, (Code of Federal Regulation (CFR, המחייבות עפ”י חוק, כמו גם תחת הנחיות נוספות אותן מפרסם ה- FDA. חקיקת התקנות ע”י הממשל נועדו להבטיח את בטיחות ויעילות המחקרים.

ה- FDA עורך ביקורות כדי לבדוק את אופן ביצוע המחקרים הקליניים ואופן ייצור המוצרים הרפואיים היות ועל ה- FDA להבטיח שהמוצר מספיק בטוח ויעיל לפני מתן אישור לשיווקו, ובכך להגן על הציבור.

באירופה, מחקרים קליניים מנוהלים עפ”י הנחיות ה- ICH-GCP. להנחיות אלו אין תוקף חוקי. השוק האירופי נמצא כעת בתהליך על-פיו עד סוף מאי 2004 כל אחת מהמדינות בשוק האירופי אמורה לחוקק חוק לניהול מחקרים קליניים על פי הנחיות מוכתבות מראש,
European Clinical Trials Directive)), וזאת על מנת לשמור על הרמוניזציה באופן ניהול מחקרים קליניים ברחבי השוק האירופי תוך מתן תוקף חוקי להנחיות אלו.

נוסף על הנחיות ה- ICH-GCP, חשוב מאד לציית לתקנות/הנחיות GCP של כל מדינה בה מתקיים המחקר, וזאת על מנת לנהל את המחקר באופן יעיל יותר.

בישראל, עד שנת 1978 בוצעו מחקרים קליניים ללא מסגרת חוקית. ב- 1978 הועברו כל המחקרים הקליניים לאחריות אגף הרוקחות במשרד הבריאות. ב- 1980 פורסמו תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ”א- 1980, בהן נדרש אישור ועדות הלסינקי של בתי החולים. אולם מאז שפורסם הנוהל לניסויים הרפואיים בבני אדם ב- 1999, נקבע הסדר והנוהל לגבי אופן ההגשה, האישור והבקרה של הניסויים הרפואיים בבני-אדם. נוהל זה מבוסס על הנחיות ה- ICH-GCP. בשנתיים האחרונות, המחלקה לניסויים קליניים באגף הרוקחות של משרד הבריאות יחד עם נציגי חברות הפרמה שוקדים על כתיבת החוק לניסויים קליניים.

מאז שנת 1997, בה אושרה ישראל ע”י ה- FDA כאתר לביצוע מחקרים קליניים, מספר המחקרים הקליניים המבוצעים בישראל נמצא בסימן עליה מתמדת. לפי מקורות שונים בתעשייה, מספר המחקרים הקליניים הנערכים ברחבי העולם ישלש עצמו בעשורים הבאים, בתחום הפרמצבטיקה כמו גם בתחום המכשור הרפואי. ההשלכות תהיינה “חלון הזדמנויות” נרחב למעורבים במחקרים קליניים.

במקביל לעליה במספר המחקרים הקליניים יש לפתח ולשמור באופן שוטף את הידע המקצועי של הצוות המבצע את המחקר בבתי החולים, על מנת לוודא שהמחקר מבוצע באופן נאות. היינו המחקר מבוצע על פי כללי Good Clinical Practice (GCP). נושא ההדרכה חרוט גם על דיגלו של ה- FDA בארה”ב, עד כדי כך שהוקמה לאחרונה, בתוך ה- FDA מחלקה לנושאי GCP. עפ”י ה- FDA ההדרכה היא המפתח לשיפור האיכות. ההדרכה מכוונת לכל הנוטלים חלק במחקרים הקליניים ויש להתעדכן באופן שוטף
(“Lifelong learning”).

חברות התרופות/ציוד רפואי הבינלאומיות העורכות מחקרים קליניים, בינלאומיים, רב-מרכזיים, נאלצות להתמודד עם מספר אתגרים במהלך המחקר, במיוחד אם תוצאות המחקרים יהוו חלק מתיק הרישום שיוגש לרשויות הרישום בארה”ב (FDA), או רשויות הרישום באירופה (EMEA).

בין אתגרים אלו נמנה ניסיונם של החוקרים בביצוע המחקרים הקליניים על פי כללים נאותים,Good Clinical Practices (GCP), באותן המדינות בהן מבוצע המחקר.

לפי הנחיות ICH-GCP לחוקר תפקיד מרכזי בניהול מחקר קליני והוא בעל אחריות ראשית. על מנת לומר על חוקר שהוא “כשיר” לבצע מחקרים קליניים באופן נאות, החוקר צריך להיות בעל ההשכלה, ההדרכה, והניסיון המתאימים. החוקר צריך לדעת את הנחיות GCP ודרישות החוק המקומיות ולציית להם. חברות התרופות/ציוד רפואי יינטו לבחור בחוקרים “כשירים” ע”מ לבצע את המחקר, שהרי בשל מורכבות ומחיר המחקרים, לחוקר מנוסה, שעבר הדרכה רשמית והליך הסמכה יש ערך גבוה יותר המבטיח כי המחקר יערך באיכות גבוהה. לחוקר בעל ניסיון והדרכה המתאימים לביצוע מחקר קליני על פי כללי GCP יש את היתרונות הבאים:

§ דרישות/ציפיות החברה בהירות יותר מההתחלה.

§ פחות זמן מבוזבז על תיקונים/בעיות במהלך המחקר.

§ המחקר נסגר מהר יותר ובהתאם תוצאות המחקר מפורסמות מהר יותר.

§ תרופות חדשות/טיפולים חדשים נכנסים מהר יותר לשוק.

§ מוניטין החוקר עולה.

לשאלות ותשובות בנושא ניהול מחקרים קליניים לפי הליכים קליניים נאותים ולפרטים נוספים בעניין תוכניות ההדרכה

יש לפנות אל:       

אהובה קורן (CCRA & CCRT)

נציגת תוכניות ההדרכה של ACRP בישראל

ומנכ”לית GCP Clinical Studies Ltd.

דואר אלקטרוני: ahuva@gcp-isr.com

טלפון: 9012330-03

נייד: 872788-055