לזיהום האוויר כידוע יש השלכות בריאותיות נכבדות. יצאנו לבדוק עם ד”ר עיינה גורן, חוקרת באונ’ ת”א העוסקת בחקר זיהום האוויר בישראל את המימצאים הקשורים לישראל, ויצאנו מהראיון, חייבים לציין , די מתוסכלים….

סופת אבק מעל תל אביב
(30.4.01)

ישראל מדורגת כיום באחד המקומות הגרועים ביותר מבחינת רמת זיהום האוויר. רק בוקרשט ואתונה אחרינו. בכשליש מהימים בשנה, רמת זיהום האוויר היא מעל התקן הישראלי, צפיפות של 60 מק”ג למ”ק. תקן זה הוא אחד התקנים הגבוהים: באירופה התקן שייכנס לתוקף החל מ- 2005 הוא 40 מק”ג. (וב- 2010 השאיפה שם היא להגיע ל- 20 מק”ג למ”ק).

על התמותה הנגרמת כתוצאה מזיהום אוויר הופצו מספרים שונים. לפי ד”ר גורן, המודל המקובל הבוחן זאת מחשב את ההפרש בין התמותה ה”נורמלית” ברמת זיהום תקנית, לבין התמותה העודפת כתוצאה מהחריגות בזיהום. לפי חישובי המחקר והמודל האירופאי שישראל שותפה בו, התוצאה, לגבי איזור ת”א היא חיסכון אפשרי של 618 מקרי מוות – לו היינו מצליחים להגיע ליעד האירופאי של 40 מק”ג בכל ימות השנה. 

סיכון הבריאות והתמותה מזיהום אוויר נחלק לשני סוגים: קצר טווח וארוך טווח. קצר הטווח הוא אותם מקרי תמותה “עודפים” ברמה היומית. כלומר, התמותה הנגרמת באופן כמעט מיידי כתוצאה מזיהום חריג שקורה ביום מסויים. כ- 15% מהתמותה היא תמותה “קצרת טווח” והשאר, תוצאה של נזק מצטבר.

קבוצות הסיכון הם כמובן חולי מחלות ריאות ונשימה, מבוגרים, אסמטיים. לכן, בימים שבהם יש רמת זיהום חריגה, רצוי להמליץ לקבוצות אלה שלא לצאת מהבית, ולהמנע מפעילות גופנית.

לרוב אנו נוטים לראות בתחנות הכח את גורם הזיהום העיקרי, אבל למעשה, התחבורה, והתחבורה הציבורית בפרט. 

החלק המתסכל ביותר בעבודתה של ד”ר גורן הוא ההשלמה של הציבור ומערכת הבריאות עם המציאות הזו.

“במדינה מתוקנת” היא אומרת “רמות זיהום כאלה, חריגה מתקנים והמשמעות מבחינת תחלואה ותמותה, היו הופכים לדיון ציבורי חשוב ומשפיע. כאן, מתפרסמת כתבה אחת פעם בשנה, לאחר פרסום התוצאות, ופחות או יותר בכך מסתיים העניין”.

מסתבר שמחקר שיזמה הרשות הארופאית לבחון את השפעת הנתונים המתפרסמים על זיהום אוויר, על הדיון הציבורי ומקבלי ההחלטות, הראה שגם בתחום הזה, אנו ממוקמים בתחתית הסולם…

אכזבה מסויימת מבטאת ד”ר גורן גם מהמעורבות של ציבור הרופאים, וארגוני הרופאים. להערכתה, ניתן היה לצפות שדווקא ציבור הרופאים, המודע לנזקים הבריאותיים הקשים, יוביל את המאבק באכיפת התקנים, ובשיפור התקנים. אבל, היא מוסיפה, זה כמעט לא קורה. דווקא בצרפת, למשל, ארגון של רופאים מגלה פעילות רבה במחקר ובפרסום הנתונים ומשמעויותיהם הרפואיות.

פעילות כזו מצד ארגונים רפואיים בארץ תהיה בהחלט מבורכת וחשובה, כך היא מעריכה.

ולסיום, מי שחושב שהבעייה היא בערים הגדולות בלבד, מסתבר שהוא טועה. אם שעת השיא של הזיהום היא בשעות הבוקר בת”א, אז בסביבות הצהריים איזור מודיעין הולך “לחטוף” גל של אוזון שלילי…

בימים אלה של החששות מה- SARS המתפשט, אי אפשר שלא לחוש באבסורד: מספיק מקרה בודד או כמה של מקרי SARS בארץ כדי לראות ציבור די גדול המסתובב עם מסיכות…מס’ האנשים המתים מידי שנה כתוצאה מזיהום אוויר, ושמסכות עם מסנן פחם פעיל היו יכולות לסייע להם, הוא גדול ורב בהרבה…אך נראה שבדומה לתאונות הדרכים, הציבור, ולצערנו, נראה שגם מערכת הבריאות, מקבלים תחלואה ותמותה זו כתופעה בלתי נמנעת (הגם שהיא בהחלט ניתנת למניעה ושליטה), ובמידה רבה של שיוויון נפש…