סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב – המגזין המוקלט :
מחקרים המשווים את היעילות והבטיחות של NSAIDS ושל התרופות ממשפחת ה-COX2 inhibitors מתפרסמים בספרות חדשות לבקרים.
המחקר שלפנינו הוא מיוחד משום שהוא מעלה ממצאים מדאיגים ומעוררי מחשבה: מאמר המערכת של ה-NEJM מגיב אף הוא בצורה דומה.
זהו מחקר מהונג-קונג שבו נכללו חולים שטופלו ב-NSAIDS בגלל ארתריטיס וסבלו בעקבות כך מתופעות של דמם גסטרואינטסטינלי.
לאחר החלמת הכיב חולקו החולים לשתי קבוצות: הקבוצה האחת טופלה ב-NSAIDS רגיל, diclofenac, בתוספת של omeprazole למניעת סיבוכים.
הקבוצה השניה טופלה ה-Celecoxib – COX2 inhibitor.
במחקר נכללו רק חולים שהיו שליליים להליקובקטר פילורי.
החוקרים מדווחים כי שיעור הדימומים בקרב החולים היה דומה, כ-%5 בקבוצה שקיבלה Celecoxib וכ-%6 בקבוצה שקיבלה שילוב של דיקלופנק ואומפרזול.
בשתי זרועות המחקר היתה שכיחות גבוהה מאד של תופעות-לוואי כליתיות בעקבות הטיפול.
מאמר המערכת של ה-NEJM סבור כי מחקר מצוין זה מאיר כמה אספקטים חשובים מאד ביחס לקבוצת התרופות החדשה ה-COX2 inhibitors:
ראשית, מתברר כי הרב הגדול של המחקרים שבוצעו עד כה התעלמו מאספקט מרכזי – ההליקובקטר פילורי.
ככל שידוע לנו הסיכון של חולים עם הליקובקטר פילורי לפתח סיבוכים בעקבות טפול אנטי-אינפלמטורי הוא גבוה יותר. העובדה כי חולים לא נבדקו לסטטוס שלהם ביחס לזיהום בחיידק יכולה היתה להטות בצורה ניכרת את תוצאות המחקרים ולתת תוצאות בלתי אמינות.
עובדה חשובה שניה היא כי יש לנו ככל הנראה תפיסה מוטעית על הבטיחות היחסית של COX2 inhibitors. מתברר כי הם אינם בטוחים בסדרי גודל יותר מה-NSAIDS הקלאסיים, בייחוד אם אלה ניתנים בשילוב של Proton Pump Inhibiotrs.
מאמר המערכת מעלה את ההשערה כי שילוב או תוספת של ציטוטק (misoprostol) יכולה לשפר עוד את התוצאות.
ולסיום נקודה נוספת למחשבה: מקובל במחקרים מסוג זה לעקוב אחת החולים בעזרת אנדוסקופיה ולספור את הכיבים המתגלים באנדוסקופיה.
גם זו מוסכמה מיותרת: רוב הכיבים האנדוסקופיים הם קטנים, שטחיים ומעולם לא הוכח שיש להם בכלל איזושהי משמעות קלינית.
גראהם, מה-Veterans Affairs Medical Center ביוסטון, טקסס, מסיים את מאמר המערכת שלו בקביעה כי נפתחה כאן תיבת פנדורה, וכל המוסכמות, שיטות המחקר והמסקנות הקליניות שלנו צריכות לעבור בחינה מחודשת בתחום של בטיחות הטפול האנטי-אינפלמטורי.
D. Y. Graham. NSAIDs, Helicobacter pylori, and Pandora’s Box. The New England Journal of Medicine Vol. 347 No. 26, 26 December, 2002. No abstract available.
F. K. L. Chan and Others. Celecoxib versus Diclofenac and Omeprazole in Reducing the Risk of Recurrent Ulcer Bleeding in Patients with Arthritis. The New England Journal of Medicine Vol. 347 No. 26, 26 December, 2002.
לפרטים והרשמה לג’ורנאל קלאב – המגזין המוקלט – לחץ כאן
להצצה ווקאלית לג’ורנאל קלאב ושמיעת לקט הרצאות באמצעות המחשב – לחץ כאן
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!