היבטים משפחתיים של הפרעות אכילה

גב’ קיירה קנייס, הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים ב-12.3 בתל אביב.

א. עידוד נמוך לצמיחה אישית והתקשרות לא בטוחה: דפוסים מבחינים במשפחות להן נערות הסובלות מהפרעות אכילה

הוכדורף צ.¹, לצר י.4, בכר א.², קנטי ל.³

החוג לחינוך, בית ספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה¹, המחלקה פסיכיאטרית, מרכז רפואי הדסה², המחלקה לפסיכיאטריה, תזונה ומטבוליזם, מרכז רפואי הדסה, ירושלים3, המרפאה להפרעות אכילה, חטיבה פסיכיאטרית, מרכז רפואי רמב”ם, חיפה4

מטרת מחקר זה לבדוק את הקשר שבין דפוסי התקשרות ואווירת משפחה לבין הפרעות אכילה.

שיטה: קבוצת הניסוי כללה 25 נבדקות שסבלו מאנורקסיה נרבוזה (א”נ) ו 33 נבדקות שסבלו מבולימיה נרבוזה (ב”נ), אשר טופלו במרפאה להפרעות אכילה. קבוצת הביקורת כללה 37 נבדקות בהתאמה של גיל. כל הנבדקות מילאו שאלון אווירת משפחה של מוס ושאלון לבדיקת דפוס התקשרות של חזן ושבר.

תוצאות: לא נמצאו הבדלים בין הנבדקות שסבלו מא”נ לאלו שסבלו מב”נ. בבדיקת דפוסי התקשרות נמצאה קבוצת הניסוי פחות בטוחה, יותר נמנעת וחרדה מאשר קבוצת הביקורת. בבדיקת אווירת משפחה נמצאו המשפחות בקבוצת הניסוי פחות מלוכדות, פחות אקספרסיביות ופחות מעודדות לצמיחה אישית מאשר קבוצת הביקורת.

דיון: עידוד נמוך לצמיחה אישית ודפוס התקשרות לא בטוח, ייתכן והוא מצביע על קושי של משפחות ה”א לעודד את ילדתם להתנסות בחוויות מחוץ למשפחה במהלך תהליך ההיפרדות והאינדיבידואציה.

ב. הורות והפרעות אכילה

רם א., לביא נ., סטניצקי י., שוורץ ב.

המרכז להפרעות אכילה ומשקל, המרכז הרפואי ע”ש שיבא, תל-השומר.

מספר לא מבוטל של מחקרים התייחסו להשפעת הפרעת האכילה של האם על משקלו והרגלי האכילה של הילד. מקצתם אף הציעו את ההריון כטריגר אפשרי להתפתחות הפרעת אכילה אצל נשים מסוימות. כמעט ואין בספרות השוואה בין נשים עם הפרעת אכילה שהנן אמהות לבין כאלה שאינן אמהות, כמו כן לא מצאנו התייחסות לאבות עם הפרעות אכילה.

אנו נציג קבוצה של 24 אמהות ו- 3 אבות עם הפרעות אכילה שאושפזו במרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע”ש שיבא בתל-השומר. קבוצה זו אופיינה בהתאם לנתונים דמוגרפים] תפקוד כללי, זוגיות, עוצמת ומהלך הפרעת האכילה ותחלואה נלווית. תגובת חולים אלו לטיפול הוערכה ע”י מדדי משקל, מידת העלמות תסמינים של הפרעת אכילה, ומדדים משאלונים למילוי עצמי שמולאו בתחילת ובסוף האשפוז (שאלון 2-EDI הבודק עמדות של הפרעת אכילה, שאלון על שם BECK הבודק מדדי דיכאון ושאלון על שם SPIELBERGER הבודק מדדי חרדה). הנתונים הושוו לקבוצת ביקורת מותאמת במין ובגיל המורכבת מנשים וגברים עם הפרעות אכילה שאושפזו אף הם, באותו מרכז, אך ללא ילדים. השונות והייחודיות של קבוצה זו ביחס לכלל הסובלים מהפרעות אכילה, כמו גם יחסי הגומלין בין ההורות להפרעת האכילה יידונו בפרוט.

ג. לכידות וגמישות במשפחות לבנות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה והקשר להעדפה לאכילה בחברה: מחקר השוואתי

קניאס ק.1, קרני א.1, לצר י. 2, אדלשטיין, ר.2, חסיד ד.2

המעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית, בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים1, המרכז לטיפול בהפרעה אכילה, חטיבה פסיכיאטרית, מרכז רפואי רמב”ם, חיפה2

מטרה: לבחון את תפיסת הלכידות והגמישות המשפחתית בקרב בנות הסובלות מאנורקסיה והוריהן ובדיקת הקשר להעדפה לאכילה לבד.

שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה 35 בנות (ממוצע גיל 26) אשר קיבלו אבחנה של אנורקסיה נרבוזה (המנעותית ומיטהרת) בשלב כלשהו בחייהן והוריהן ו- 25 בנות בריאות(ממוצע גיל 27) והוריהן שנבחרו בהתאמה של גיל ורקע סוציואקונומי. הנבדקים מילאו שאלון FACES ונשאלו בראיון אישי לגבי העדפה לאכילה בחברה או לבד.

תוצאות:: הממצאים העלו כי הבנות עם אנורקסיה והוריהן תפסו את משפחתם בצורה מובהקת כפחות מלוכדת, והבנות אשר סבלו מאנורקסיה (המנעותית ומיטהרת) תפסו את המשפחה גם כפחות גמישה מהבנות הבריאות והריהן. כמו כן, בנות עם אנורקסיה המנעותית והוריהן תפסו את משפחתם בצורה מובהקת כיותר גמישה מהבנות עם אנורקסיה מיטהרת והוריהן. נמצא קשר משמעותי בין תפיסת הגמישות המשפחתית של האם והבת האנורקטית לבין ההעדפה לאכול לבד. וכי ככל שבני המשפחה תפסו את המשפחה כפחות גמישה, כך גברה הנטיה להעדיף לאכול לבד. ההעדפה לאכילה לבד היתה נדירה בקבוצת הביקורת .

מסקנות: נראה שבני משפחה של בנות שאובחנו כאנורקטיות נוטים לתפוס את משפחתם כפחות מלוכדת, ובנות שאובחנו כאנורקטיות, בעיקר מהסוג המיטהר, נוטות לתפוס את משפחתן גם כפחות גמישה. שלא כמצופה, נראה שבקרב המשפחות עם אנורקסיה יש קשר בין תפיסת הגמישות של המשפחה והעדפה לאכילה לבד. הנטיה לאכול לבד, המאפיינת חלק משמעותי של הבנות הסובלות מאנורקסיה, קשורה לתפיסה של המשפחה כלא גמישה. תוצאות אלו מעלות שאלות לגבי תפקיד הגמישות הן בתפיסה והן בהתנהגות של חולות אנורקטיות, ולגבי ההשלכות האפשריות בטיפול.

לסיכום הכנס השלישי לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה