יעילות אנגיופלסטיה ראשונית לעומת פיברינוליזה טרם ההגעה לבית החולים, בחולים הסובלים מאוטם חריף. ד’ר שמואל בנאי

ב- 14 בספטמבר התפרסמו בעיתון LANCET תוצאות המחקר המשווה בצורה ראנדומלית יעילות אנגיופלסטיה ראשונית לעומת פיברינוליזה טרם ההגעה לבית החולים, בחולים הסובלים מאוטם חריף.

שם העבודה ושמות החוקרים:

Primary angioplasty versus prehospital fibrinolysis in acute myocardial infarction: a randomised study Comparison of Angioplasty and Prehospital Thrombolysis in Acute Myocardial Infarction (CAPTIM) study group.

Eric Bonnefoy, Frédéric Lapostolle, Alain Leizorovicz, Gabriel Steg, Eugène P McFadden, Pierre Yves Dubien, Simon Cattan, Eric Boullenger, Jacques Machecourt, Jean-Michel Lacroute, Jean Cassagnes, François Dissait and Paul Touboul

מראה מקום: The Lancet Volume 360, Issue 9336, 14 September 2002, Pages 825-829

המחקר:

הן טיפול פיברינוליטי הניתן מוקדם – טרם ההגעה לבית החולים והן אנגיופלסטיה ראשונית נחשבים טיפולים טובים בחולים הסובלים מאוטם חריף. אולם מעולם לא נערכה השוואה ישירה בין יעילותן של שתי גישות טיפוליות אלו.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק האם לאנגיופלסטיה ראשונית יש יתרון לעומת טיפול פיברינוליטי מוקדם.

המחקר היה ראנדומלי, רב מרכזי, והכליל 840 חולים עם אוטם בשריר הלב עם הרמת קטע ST, בתוך 6 שעות מרגע הופעת הסימפטומים, ושהטיפול הראשוני בו ניתן על ידי צוות ניידת טיפול נמרץ.

העבודה נערכה ב- 27 מרכזים רפואיים, כולם בצרפת. בכל המרכזים הייתה קיימת האפשרות לבצע צנתורים טיפוליים דחופים 24 שעות ביממה. בכל הניידות לטיפול נמרץ אשר השתתפו במחקר היה נוכח רופא, והיה ציוד המאפשר אבחון וטיפול באוטם חריף וסיבוכיו, כולל האפשרות למתן טיפול פיברינוליטי.

419 חולים קיבלו טיפול פיברינוליטי שכלל accelerated alteplase ו- 421 חולים הועברו למרכז בו מבוצעים צנתורים טיפוליים דחופים וטופלו על ידי אנגיופלסטיה ראשונית.

פרוטוכול הטיפול הפיברינוליטי: כל החולים טופלו בבולוס הפרין של 5000 יח’, אספירין 250-500 מג’, 15 מג’ בבולוס alteplase בבולוס תוך ורידי, בעקבותיו הזלפה במינון של 0.75 מג’ לקג’ במשל 30 דקות, ובעקבותיו המשך ההזלפה בקצב של 0.5 מג’ לקג’ במשך 60 דקות, עד למינון מקסימלי של 100 מג’.

:Primary endpoint

המחקר בדק שכיחות היארעות משולבת של: מוות, אוטם חוזר (ללא מוות), אירוע מוחי מגביל (ללא מוות) בתוך 30 יום. האנליזה בוצעה לפי הכוונה לטפל (intention to treat).

ממצאי המחקר:

משך הזמן שחלף מרגע התחלת הסימפטומים ועד למתן הטיפול (חציון) היה 130 דקות בקבוצת הפיברינוליזה המוקדמת, ו- 190 דקות (משך הזמן עד לניפוח ראשון של בלון) בקבוצת האנגיופלסטיה.

אנגיופלסטיה מצילה (rescue angioplasty) בוצעה ב- 26% מהחולים בקבוצת הפיברינוליזה.

שכיחות הופעת ה- end points בקבוצת הפיברינוליזה הייתה 8.2% (34 חולים), ו- 6.2% (26 חולים) בקבוצת האנגיופלסטיה. .(Risk difference 1·96, 95% CI ¯1·53 to 5·46)

תמותה: בקבוצת הפיברינוליזה 16 חולים (3.8%). בקבוצת האנגיופלסטיה 20 חולים (4.8%), (p=0·61)..

מסקנה:

בחולים עם אוטם שגילו פחות מ- 6 שעות, לאסטרטגיה טיפולית של אנגיופלסטיה ראשונית לא היה יתרון על פני אסטרטגיה טיפולית של פיברינוליזה מוקדמת טרם ההגעה לבית החולים, בתנאי שההעברה הייתה לבית חולים בו קיימת אפשרות לביצוע אנגיופלסטיה מצילה (rescue angioplasty).