קדם-רעלת היריון מצביעה על סיכון מוגבר למחלות כלי דם בגיל מבוגר (מתוך כנס SMFM)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס SMFM (Society for Maternal-Fetal Medicine) עולה כי הפרעות בתפקוד הלב המופיעות בזמן קדם-רעלת היריון ונותרות לאחר הלידה, עשויות לספק כלי להבנת הסיכון ארוך הטווח למחלות לב וכלי דם העולה כעשר שנים מאוחר יותר.

לדברי החוקרים, לא ידוע אם קדם-רעלת היריון חושפת מחלת כלי דם ברקע או גורמת למחלה זו בפועל. עם זאת, זיהוי שינויים מוקדמים בלב עשוי לסייע בזיהוי נשים בסיכון גבוה, דבר העשוי להוביל להתערבות מוקדמת.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים סמני תפקוד לבבי ב-נשים שהיו בין שבוע 23 ל-37 להיריון יחיד, שהשלימו בדיקת אקו-לב PWD (Pulsed Wave Doppler). ניתוח הנתונים הסופי כלל 21 נשים עם קדם-רעלת היריון לפני הלידה וקבוצת ביקורת שכללה 16 נשים תואמות בגיל היריון, גזע, גיל האם ומדד מסת הגוף.

בתחילת המחקר לא זוהו הבדלים במקטע הפליטה בין קבוצת קדם-רעלת היריון וקבוצת הביקורת; עם זאת, באשר למתח אורכי, הערך האבסולוטי היה נמוך חיותר בקבוצת המחקר, בהשוואה לקבוצת הביקורת, עדות לתפקוד אבנורמלי יותר (12.6 לעומת 14.6).

יחס E/A המעיד על תפקוד חדר שמאל, היה נמוך יותר בקבוצת המחקר, בהשוואה לקבוצת הביקורת, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

לאחר שישה שבועות, הערך האבסולוטי של מתח אורכי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת המחקר, בהשוואה לקבוצת הביקורת (13.6 לעומת 15.6) ושיא MAV (Mitral Annulus Velocity בדיאסטולה מוקדמת היה נמוך יותר בקבוצת המחקר (10.3 לעומת 12.5). העומס העורקי נותר גבוה יותר בקבוצת המחקר, אך ההבדל היה מובהק באופן שולי בלבד.

ההשפעה של הופעה מוקדמת של קדם רעילת היריון בנשים בשנות החמישים לחייהן נבחנה בשני מחקרים נוספים שהוצגו במהלך הכנס. במחקר הראשון נכללו 131 נשים עם אבחנה של קדם רעלת היריון שילדו לפני שבוע 34 להיריון וקבוצת ביקורת שכללה 56 נשים עם לחץ דם תקין והריונות ללא-סיבוכים, שילדו לאחר 37 שבועות היריון ומעלה. ב-42% מהנשים עם היסטוריה של קדם רעלת היריון זוהו גורמי סיכון מג’וריים למחלות לב וכלי דם בעשור החמישי לחיים.

במחקר שני באותה אוכלוסיה, החוקרים בחנו מדדי PWD של הפרעה בתפקוד דיאסטולי. גם לאח תקנון למדד מסת גוף, גיל, עישון ולחץ דם סיסטולי, הופעה מוקדמת של קדם רעלת היריון הייתה בעלת השפעה משמעותית על הפרעה בתפקוד דיאסטולי.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי הנתונים בשלב זה רחוקים מלהספיק בכדי להמליץ על שינויים בהנחיות הקליניות.

מתוך כנס SMFM

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן