בחולים המחדשים טיפול בנוגדי-קרישה פומיים לאחר דימום תוך-מוחי תואר שיפור משמעותי בתוצאות, דוגמת ירידה בתמותה ושיפור תוצאות תפקודיות, ללא תלות בשאלה אם הדימום באזור לובארי של המוח או לא, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן טיפול נוגד-קרישה לאחר דימום תוך-מוחי מהווה דילמה טיפולית, בפרט במקרים של דימום לובארי. דימום באזור הלובארי במוח, כולל הקורטקס, מלווה בשיעורי הישנות גבוהים יותר.
להערכת הנושא החוקרים השלימו מטה-אנליזה של שלושה מחקרים: מחקר רב-מרכזי להערכת דימום תוך-מוחי וטיפול נוגד-קרישה פומי שנערך בגרמניה (542 משתתפים), מחקר להערכת דימום תוך-מוחי ראשוני מבוסטון (268 משתתפים) ומחקר רב-מרכזי ERICH (Ethnic/Racial Variations of Intracerebral Hemorrhage) (217 משתתפים).
החוקרים זיהו 641 משתתפים מהמחקרים עם דימום לא-לובארי ו-386 חולים עם דימום לובארי, כולם טופלו קודם לכן בנוגדי-קרישה. מבין אלו, 179 מהחולים עם דימום לא-לובארי (28%) ו-88 מהחולים עם דימום לובארי (23%) חידשו את הטיפול בנוגדי-קרישה.
מניתוח הנתונים עלה כי חידוש טיפול נוגדי-קרישה פומיים לווה בירידה בשיעורי תמותה בחולים עם דימום לא-לובארי (יחס סיכון של 0.22) ובחולים עם דימום לובארי (יחס סיכון של 0.25) לאחר שנה אחת.
חידוש הטיפול לווה עוד בשיפור תוצאות תפקודיות באלו עם דימום לא-לובארי (יחס סיכון של 5.12) ובאלו עם דימום לובארי (יחס סיכון של 4.89), גם כן לאחר שנה אחת.
החוקרים זיהו קשר בין מדד mRS (Modified Rankin Scale) ובין טיפול נוגד-קרישה פומי רק בחולים עם דימום תוך-מוחי לובארי (חציון של 3.5 לעומת 4.0 עם ובלי טיפול נוגד-קרישה, בהתאמה).
מתוך כנס ה-International Stroke Conference
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!