במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Musculoskeletal & Neuronal Interactions מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הן טיפול ב-Denosumab (פרוליה) והן טיפול בביספוספנטים הביאו לעליה בצפיפות המינראלים של העצם, אולם, ההשפעה של Denosumab על צפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך הייתה טובה יותר, בהשוואה להשפעה של ביספוספנטים. הטיפול ב- Denosumab הביא לעליה ברמות PTH בדם, כאשר רמות ויטמין D לא ניבאו את היקף העליה ברמות הורמון זה לאורך המעקב.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים האפשריים בין Denosumab ובין ביספוספנטים במונחים של צפיפות העצם ומטבוליזם העצם במדגם נשים לאחר-מנופאוזה.
מדגם המחקר כלל 113 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 53-66 שנים, שטופלו ב- Denosumab או ביספוספנטים במשך 12 חודשים. החוקרים השוו את נתוני צפיפות המינראלים של העצם ובדיקות מעבדה בתחילת המחקר ובתום המעקב.
צפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך עלתה בשתי קבוצות הטיפול (עליה מ-0.69 ל-0.75 גרם/סמ”ר בקבוצת הטיפול ב- Denosumab; עליה מ-0.69 ל-0.71 גרם/סמ”ר בשני המקרים). צפיפות המינראלים של העצם בעמוד שדדרה מותני עלתה משמעותית רק בקבוצת הטיפול ב- Denosumab (מ-0.83 ל-0.89 גרם/סמ”ר). רק בנשים תחת טיפול ב- Denosumab תועדה עליה משמעותית בריכוז PTH (מ-44.87 ל-53.27 פיקוגרם/מ”ל), ללא תלות ברמות ויטמין D בתחילת הדרך.
מתן Denosumab הוביל לעליה גדולה יותר במדדי צפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך, בהשוואה לטיפול בביספוספנטים (8.7% לעומת 3.8%). לסיום, רמות ויטמין D בתחילת המחקר לא ניבאו את היקף העליה ברמות PTH לאחר מתן Denosumab או ביספוספנטים.
J Musculoskelet Neuronal Interact. 2017 Mar 1;17(1):444-449
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!