נעה גינזבורג BSc
מטרתה של מטא האנליזה המוצגת כאן, שהמידע בו השתמשה מגיע ממחקרים אקראיים ומבוקרים, הייתה להעריך את ההשפעה של vortioxetine (ברינטליקס) על התפקוד הכללי (כיעד מחקר ראשוני), ועל הרמיסיה התפקודית (יעד שניוני) באמצעות שימוש בסקאלת SDS (Sheehan Disability Scale) במבוגרים הסובלים מדיכאון מג’ורי (MDD).
המידע נאסף מתשעה מחקרים קצרי טווח, של 6-8 שבועות שכללו הערכות תפקוד של החולים ונבחנו באמצעות מטא אנליזה מסוג אפקט אקראי ונעשה שימוש במידע מצטבר ברמת המחקר עבור כל המינונים הטיפוליים שניטלו של vortioxetine, ומודל אפקט מעורב עבור מדידות חוזרות המשתמשות באנליזה המלאה. (full analysis set).
4216 מטופלים קיבלו מנה אחת או יותר של הטיפול- 2964 מתוכם טיפול פעיל, ב- vortioxetine– 5-20 מ”ג ליום, והנותרים, 1522, קיבלו פלצבו כביקורת. בתום ניתוח הנתונים, החוקרים מצאו כי נראה שיפור בקבוצת הטיפול הפעיל לעומת הפלצבו (כש-n=911) בציון הכללי בסקאלת ה-SDS (vortioxetine במינון 5 מ”ג, n = 564, השינוי מול תחילת המחקר מול הפלצבו – [Δ] -0.24, p = N; vortioxetine במינון 10 מ”ג, n = 445, Δ -1.68, p ≤ .001; vortioxetine במינון 15 מ”ג ליום, n = 204, Δ -0.91, p = NS; vortioxetine במינון 20 מ”ג, n = 340, Δ -1.94, p ≤ .01. ) .
הרמיסיה התפקודית, כלומר, כאשר שינוי הציון במדד SDS היה של 6 או יותר, נראה בקבוצת הטיפול הפעיל במינון של 10 מ”ג, n = 170/573, עם OR בהשוואה לפלצבו של 1.7, p < .001; וכן במינון של 20 מ”ג, n = 144/447; OR 1.6, p < .05; אך לא במינון של 5 מ”ג , n = 207/757; OR 1.1; או 15 מ”ג, n = 92/295; OR 1.3.
כותבי מטא האנליזה מסכמים כי הטיפול ב- vortioxetine במינון שבין 5-20 מ”ג ליום במשך שישה עד שמונה שבועות הביא לשיפור בתפקוד מטופלים עם דכאון מג’ורי. בהשוואה לפלצבו, הטיפול במינון של 10 ו-20 מ”ג ליום הדגים שיפור משמעותי במדד ה-SDS במטופלים הללו- הן בציון הכללי והן ע”פ ההגדרה של רמיסיה תפקודית.
Brain Behav. 2017 Feb 2;7(3):e00622. doi: 10.1002/brb3.622. eCollection 2017.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!