במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב- Pertuzumab(פרג’טה) הוביל לשיפור משמעותי בשיעורי הישרדות ללא-מחלה פולשנית בקרב נשים עם סרטן שד נתיח, חיובי ל-HER2, כאשר ניתן בשילוב עם Trastuzumab (הרצפטין) וכימותרפיה.
במסגרת המחקר חולקו באקראי נשים עם סרטן שד נתיח, חיובי ל-HER2, עם מעורבות קשריות לימפה או בסיכון גבוה וללא מעורבות קשריות לימפה, לטיפול ב- Pertuzumab או פלסבו, כתוספת לטיפול כימותרפי אדג’וונטי סטנדרטי עם שנה אחת של טיפול ב-Trastuzumab. הנחת העבודה של החוקרים הייתה כי לאחר שלוש שנים, שיעורי הישרדות ללא-מחלה פולשנית יעמדו על 91.8% בקבוצת ההתערבות ו-89.2% בקבוצת הפלסבו.
באוכלוסיית המחקר, 63% מהנשים שחולקו באקראי ל- Pertuzumab (2,400 נשים) או פלסבו (2,405 נשים) אובחנו עם מחלה ללא מעורבות קשריות לימפה ו-36% עם מחלה שלילית לקולטנים להורמונים. הישנות המחלה תועדה ב-171 חולות (7.1%) בקבוצת Pertuzumab ו-210 חולות (8.7%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.81).
השיעורים לאחר שלוש שנים של הישרדות ללא מחלה פולשנית עמדו על 94.1% עם Pertuzumab ו-93.2% בקבוצת הפלסבו. במדגם הנשים עם סרטן שד עם מעורבות קשריות לימפה, שיעורי הישרדות ללא-מחלה פולשנית לאחר שלוש שנים עמדו על 92% עם Pertuzumab ו-90.2% בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.77). במדגם הנשים עם מחלה ללא מעורבות קשריות לימפה, שיעורי ההישרדות ללא מחלה פולשנית לאחר שלוש שנים עמדו על 97.5% עם Pertuzumab ו-98.4% בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.13).
אי-ספיקת לב, תמותה לבבית והפרעה בתפקוד לבבי לא היו נפוצים בשתי קבוצות המחקר. שלשולים בדרגה 3 ומעלה תועדו כמעט רק במהלך טיפול כימותרפי והיו נפוצים יותר עם Pertuzumab בהשוואה לפלסבו (9.8% לעומת 3.7%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיה שנבחנה, טיפול ב- Pertuzumab הוביל לשיפור הישרדות ללא מחלה פולשנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!