ההשפעה של הפרעות שינה על התפקוד הרגשי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies)

התפקוד הרגשי עשוי להיות מושפע מאוד מהפרעות שינה, כאשר מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-31 מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies, עולה קשר בין חשיפה ממושכת להגבלת שינה ובין פגיעה בתפקוד הרגשי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השינויים בתגובות האפקטיביות לתמונות מרגשות באמצעות מודל מעבדתי בן שלושה שבועות, שחיקה דפוס הגבלת שינה במהלך שבוע עבודה עם התאוששות שינה בסוף השבוע.

14 מבוגרים בריאים (7 נשים), בגילאי 18-55 שנים, השלימו את השהות בת 25 ימים במרכז קליני בהרווארד. המשתתפים השלימו שהות ביקורת, עם הזדמנות לישון 8 שעות בכל לילה, ושהות עם הגבלת שינה עם שלושה מחזורים שכללו 5 לילות עם הזדמנות לשינה בת 4 שעות ושני לילות עם הזדמנות לשינה של 8 שעות.

להערכת התגובות הרגשיות, הוצגו למשתתפים 30 תמונות 11 חיוביות, 14 נייטראליות ו-5 שליליות בתחילת המחקר וביום הרביעי בכל שבוע. התמונות הן מתוך מאגר נתונים תקף שנועד לספק סדרה סטנדרטית של תמונות להערכת רגשות וקשב ושימשו באופן נרחב במחקר פסיכולוגי.

המשתתפים התבקשו לדרג את דרגת התחושות שלהם (עד כמה היו חיוביות או שליליות) ואת העצימות הרגשית (חוזק התחושה) בתגובה לכל תמונה. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי של הנתונים להערכת ההשפעות של הגבלת שינה חוזרת, בהשוואה לשינה סטנדרטית, על דירוג התגובות הרגשיות.

המשתתפים דיווחו על תגובות פחות אינטנסיביות לתמונות לאורך תקופת הגבלת שינה, בהשוואה לתקופת הביקורת, עם מובהקת סטטיסטית במהלך השבוע השלישי להגבלת שינה.

הגבלת שינה הובילה להפחתת עוצמת התגובה הרגשית ושינוי זה תועד בעיקר בתגובה לתמונות חיוביות. השינויים הללו לא תועדו בתגובה לתמונות נייטראליות או בתגובה לתמונות שליליות.

ההשפעה על התגובות הרגשיות הייתה יחסית קטנה, כיחידה אחת בלבד בסולם של שבע יחידות, ולכן לא מדובר בהשפעה גדולה, אך היא קיימת ובאוכלוסיה של משתתפים צעירים ובריאים מאוד. עדיין לא ידוע מהי המשמעות הקלינית של הממצאים ולכן דרושים מחקרים נוספים באוכלוסיות גדולות יותר.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן