במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Drug Investigation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Degarelix (פירמגון), אנטגוניסט ל-GnRH (Gonadotropin Releasing Hormone), אינו משפיע משמעותית על מרווח QT וכי במינונים סופרה-תרפואיטים אינו משפיע על רה-פולריזציה לבבית.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, במרכז יחיד, להשוואת השפעות Degarelix, פלסבו וMoxifloxacin (קבוצת ביקורת פעילה) על מרווח QT. הטיפול ב- Degarelix או פלסבו ניתן באופן כפול-סמיות, בעוד ש-Moxifloxacin ניתן בתווית פתוחה.
מדגם המחקר כלל 80 גברים בריאים, בגילאי 18-45 שנים, שקיבלו עירוי תוך-ורידי יחיד של Degarelix במינון 2.8 מ”ג ופלסבו, כמו גם מנה פומית יחידה של Moxifloxacin במינון 400 מ”ג. תרשימי אק”ג נאספו עד 24 שעות לאחר התחלת הטיפול, עם מדידת מרווח QT וריכוזי Degarelix בדם באותה נקודת זמן.
מניתוח הנתונים עלה כי השינוי הממוצע המתוקן למצב הבסיס במרווח מקטע QT בקבוצת הפלסבו לא עלה על 10 מילי-שניות באף אחת מנקודות הזמן, עם ריכוז Degarelix מקסימאלי שהגיע כמעט לפי שלוש מהריכוז המתועד בטיפול בסרטן ערמונית. יתרה מזאת, מיתוח להערכת ריכוז-חשיפה עלה כי אין ל- Degarelix השפעות כלשהן להארכת מקטע QT. לא תועדה השפעה משמעותית על מדדם לבביים אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר להערכת ההשפעה של Degarelix על מקטע QT מעידים כי התרופה עצמה אינה משפיעה על מרווח QT ועל מדדי רה-פולריזציה לבבית במינונים סופרה-תרפואיטים.
Clin Drug Investig. 2017 Jun 28.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!