עליה בסיכון לאירועים מוחיים ולבביים לאחר אירוע מוחי ראשון בגיל צעיר (מתוך כנס מטעם ה-AAN)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-48 מטעם ה-American Neurological Association עולה כי הסיכון להישנות אירוע מוחי לאחר אירוע מוחי קודם מוגבר בחולים בגילאי 18-45 שנים, כפי שזוהה בחולים מבוגרים יותר. עוד עולה מהנתונים כי הסיכון לאירועים לבביים מוגבר כם כן, אם כי בדרגה קטנה יותר.

במסגרת המחקר זיהו החוקרים 12,812 חולים במאגר Nationwide Readmissions Database בגילאי 18-45 שנים, אשר אושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי בשנת 2013. בעת האשפוז, שיעורי הימצאות גורמי סיכון למחלות כלי דם היו משמעותיים; 48.8% סבלו מיתר לחץ דם, 32% סבלו מהיפרכולסטרולמיה ו-36.3% היו מעשנים. למעלה ממחצית מהחולים שוחררו לביתם או לטיפול עצמי לאחר האשפוז הראשוני ו-6.3% הלכו לעולמם.

הסיכון להישנות אירוע מוחי היה גדול פי שלוש בהשוואה לסיכון לאירועים לבביים, עם שיעור אשפוזים חוזרים של 2913.3 ל-100,000 אשפוזים לאחר 90 ימים בשל אירועים מוחיים לעומת 1132.2 אשפוזים חוזרים בשל אירועים לבביים.

בקרב חולים ללא גורמי סיכון למחלות כלי דם בעת האשפוז הראשוני, השיעורים המקבילים עמדו על 2534.9 לעומת 676 ל-100,000 אשפוזים.

הסיכון המצטבר לאשפוז בשל הישנות אירוע מוחי היה גדול יותר בכל נקודת זמן, בהשוואה לאשפוז בשל הישנות אירועים לבביים (0.034 לעומת 0.025, בהתאמה, לאחר 100 ימים; 0.045 לעומת 0.032 לאחר 200 ימים; ו-0.057 לעומת 0.039 לאחר 300 ימים).

גורמי הסיכון המצטברים שלוו בסיכון מוגבר לאירועים לבביים כללו סוכרת, היפרכולסטרולמיה ופרפור פרוזדורים בתחילת הדרך. גורמים שניבאו הישנות אירוע מוחי כללו סוכרת והיפרכולסטרולמיה.מעניין לציין כי יתר לחץ דם, גורם סיכון נפוץ למחלות לב וכלי דם, לא נקשר עם הישנות אירועים מוחיים או קרדיווסקולאריים במבוגרים צעירים.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מספקים תובנות חשובות אודות הסיכונים לאירועים מוחיים והישנות אירועים אלו בחולים צעירים.

מתוך כנס מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן