בחולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים משך ההישרדות ארוך יותר כאשר טופלו ע”י קרדיולוגים, זאת למרות, או אולי בשל אשפוזים תדירים יותר לבתי חולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Cardiology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 5,804 מטופלים תואמים ממדגם מקורי שכלל 22,032 משתתפים, שפנו לחדר מיון עם אבחנה עיקרית של פרפור פרוזדורים, 85% מהם נבדקו ע”י קרדיולוג לפחות פעם אחת במהלך השנה שקדמה לביקור האינדקס.
בקרב 15% המשתתפים שלא נבדקו ע”י קרדיולוג, 91.8% נבדקו במהלך המעקב ע”י רופא המשפחה ו-52.1% ע”י מומחה ברפואה פנימית. עם זאת, חולים שנבדקו ע”י קרדיולוג נטו בשכיחות גבוהה יותר לבקר אצל רופאים אלו (95.4% ו-57.9%, בהתאמה).
נוגדי קרישה פומיים חדשים שימשו גם כן בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולים שטופלו ע”י קרדיולוגים (18.1% לעומת 14.2%), וכן תועד היקף גדול יותר של בדיקות אקו-לב (51.9% לעומת 24.5%), מבחן מאמץ (30.6% לעומת 13.7%), אנגיוגרפיה כלילית (11.2% לעומת 0.3%), ורה-וסקולריזציה מילעורית (1.6% לעומת 0%).
החוקרים כותבים כי מהמחקר הרטרוספקטיבי עלה כי בדיקה של קרדיולוג, בהשוואה לרופאים אחרים, לוותה בירידה של 32% בסיכון היחסי לתמותה לאחר שנה אחת (5.3% לעומת 7.7%). עם זאת, לאחר תקנון לסיכון לתמותה, בקרב חולים שטופלו ע”י קרדיולוגים תועד סיכון מוגבר לאשפוזים בגין פרפור פרוזדורים (17.9% לעומת 8.2%, יחס סיכון של 2.3); תסמונות אירועים
מוחיים (1.7% לעומת 0.5%, יחס סיכון של 3.4); דימומים (3.1% לעומת 2.0%, יחס סיכון של 1.5); ואי-ספיקת לב (3.2% לעומת 1.4%, יחס סיכון של 2.2).
החוקרים כותבים כי ניתן היה לצפות כי טיפול קרדיווסקולארי מצוין ע”י קרדיולוג יפחית אשפוזים אלו והם תהו אם ממצא זה עשוי להסביר בחלקו את היתרון ההישרדותי. במילים אחרות, ייתכן כי החולים פנו בשלב בו היו פחות חולים וקיבלו טיפול אינטנסיבי יותר בזמן האשפוז, ולכן זכו לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.
Can J Cardiol 2017; 33:1693-1700.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!