הנחיות שפורסמו לאחרונה בנושא הכרה וטיפול בדיכאון מעורב לא עונות על הסטנדרטים של אמינות וחשיפת ניגודי אינטרסים מצד מרבית מהכותבים, נקודות המעלות חשש אמיתי בנושא, כך טוענים חוקרים שצללו לעומק ההנחיות.
לדברי הכותבים, מנסחי ההמלצות סיכמו כי לפחות שליש מהמבוגרים המאובחנים עם דיכאון מג’ורי סובלים מדיכאון עם מאפיינים מעורבים וככל הנראה יזכו לתועלת רבה יותר מנטילת טיפול אנטי-פסיכוטי מאשר נוגד-דיכאון.
עם זאת, ההנחיות העלו סימני אזהרה אצל אחרים, שמדווחים כי כאשר בחנו בין השורות של ההנחיות, הם מצאו כי ארבעה מבין שבעת המחקרים שהוזכרו כסימוכין להמלצה לטיפול אנטי-פסיכוטי בדיכאון מעורב הם ניתוחי פוסט-הוק. מדובר בצעד מאוד לא הולם. ניתוחי פוסט-הוק צריכים לשמש רק ליצירת היפותזות למחקרים עתידיים ולא לשמש כעדות ליעילות התערבות מסוימת.
עוד עולה חשש מפני ההמלצה לקו-ראשון ב-Lurasidone ו-Asenpine לדיכאון מעורב. מדובר בתרופות יקרות מאוד, המצויות תחת הגנת פטנט, וכאשר בחנו מקרוב את הנתונים מהמחקר הקליני, היה ברור כי אין די נתונים בכדי לתמוך בהמלצה בנושא תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני לטיפול בדיכאון מעורב.
ההנחיות גם מעלות את הסיכון להרחבת גבולות האבחנה וחשיפה מיותרת של מטופלים לטיפול. ההנחיות מרחיבות את הקריטריונים האבחנתיים לדיכאון עם מאפיינים מעורבים בכך שכללו קריטריונים שאינם מופיעים ב-DSM-5. עם זאת, המומחים אינם מספקים תמיכה אמפירית הולמת להרחבה משמעותית זו של הקריטריונים. החשש העיקרי של אלו שמטילים ביקורת בהנחיות נוגעת לאבחנת יתר ובעקבות זאת, טיפול-יתר.
עוד עולה טענה כי חלק מהתסמינים שההנחיות מציעות כמעידות על דיכאון מעורב, דוגמת נדודי שינה ועצבנות הם תסמינים קלאסיים של דיכאון חד-קוטבי.
ההנחיות החדשות גם מעודדות רופאים לחפש אחר עדויות לתסמינים מתחת לסף ומדגישות כי דיכאון מעורב אינו מאובחן דיו בקליניקה ונפוץ במיוחד בילדים ומתבגרים.
שלושת החוקרים מוטרדים מכך שההנחיות אינן כוללות תיאור של התהליך לפיתוח ההמלצות, אין דיווח על סקירה שיטתית של העדויות או אופן הערכת איכות העדויות. בנוסף, נראה כי לא היה תהליך סקירה חיצונית של ההנחיות לפני פרסומן.
Evid Based Med. Published online January 25, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!