מקומה של בדיקת תהודה מגנטית של הלב בניבוי תחזית של מחלה כלילית/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

מחלת לב איסכמית ( ר”ת IHD ) משנית למחלת לב כלילית ( ר”ת CAD) הינה אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ותמותה בעולם.

בשלב הכרוני של IHD מדד מקטע פליטה של חדר שמאל (ר”ת LVEF ) מהווה סמן פרוגנוסטי עיקרי לפיו תופרים גם את הגישה הטיפולית.

בדיקת תהודה מגנטית של הלב ( ר”ת CMR ) הציגה מדד נוסף של מידת הצלקת שנותרה לאחר אוטמים, בעזרת חומר הניגודי והדגשה מאוחרת באזור הצלקת, ר”תLGEאוLate Gadolinium Enhancement. מדד זה למעשהתלוי בהשוואה למיוקרד  אשר לכאורה לא ניזוק והנחשב בריא. הוא אכן מדד השוואתי יחסי לא כמותי אבסולוטי, ולא מספק מידע על המיוקרד הלא צלקתי שגם עלול לעבר שינוי. חשיבותו פוחתת כסמן באוטמים קטנים או אם בעת האוטם בוצעה רה וסקולריזציה מוצלחת לכן צלקת המשארית זניחה או קטנה.

בעת בדיקתCMR,תמונה בשכלולT1 ( סריקתT1), מבוססת בעיקר עלהבדלידעיכת מגנטיזציה אורכית בין הרקמות באזור הסרוק ( במקביל לכוון השדה המגנטי העיקרי B0). בסוג זה של תמונה, הניגודיות והבהירות מבוססות בעיקר עלמאפייןT1של הרקמות( לפי תכולת מים של מיוציטים ושל החלל החוץ תאי -הפרוטונים של מימן עוברים תחילה אקסיטציה ובהמשך רלקסציה או דעיכה חזרה למצב הבסיסי התרמודינמי).

זמןNATIVE T1(לפני הזרקת חומר ניגוד) פרמטר מאפיין רקמה הנמדד ב msec, הוא הזמן שלוקח למגנטיות האורכית להשתקם, לחזור לערכה המקורי – זמן הרקלסציה האורכית או רלקסציה ספין סריג  Lattice Spin Relaxation  (כמובן תלוי גם בעוצמת השדה של המכשיר המסוים).סריקתT1על ידי CMR  מאפשרת אפיון רקמתי מדויק וכימות השינויים החלים גם במיוקרד הלא צלקתי. היות ותהליכים פתולוגיים ברקמה, משנים את תכולת המים ואת המבנה המולקולרי בסביבתם, הם עלולים להאריך את זמן NATIVE T1 (המוכרומטוזיס מקצר). סריקת T1 שלאחר הזרקת גדוליניום מאפשרת מדידה טובה של נפח החוץ תאי (ר”ת ECV או extra cellular volume fraction).

להמשך הסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן