הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה דומה בין אם חולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם במחקר אקראי להוכחת העדר-נחיתות נטלו טיפול ב-Febuxostat (פבאוריק) או Allopurinol (זילול) לטיפול בגאוט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר השוו החוקרים את התוצאות הקרדיווסקולאריות על-רקע טיפול ב- Febuxostat, אל מול התוצאות על-רקע טיפול ב-Allopurinol, בחולים עם גאוט ומחלה קרדיווסקולארית.
מדובר במחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, העדר-נחיתות, בחולים עם גאוט ומחלה קרדיווסקולארית; החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Febuxostat או Allopurinol וסווגו לפי התפקוד הכלייתי. למחקר הוגדרו שולי העדר-נחיתות של 1.3 ליחס הסיכון לתוצא העיקרי (משלב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או אנגינה לא-יציבה עם רה-סקולריזציה דחופה).
במסגרת המחקר חולקו באקראי 6,190 חולים, אשר טופלו ב- Febuxostat או Allopurinol והיו במעקב במשך חציון של 32 חודשים (לכל היותר, 85 חודשים). משטר הטיפול המחקרי הופסק ב-56.6% מהחולים ו-45% מהחולים הפסיקו את המעקב.
מניתוח הנתונים עלה כי תוצא הסיום העיקרי תועד ב-335 חולים (10.8%) בקבוצת Febuxostatו ב-321 חולים (10.4%) בקבוצת Allopurinol (יחס סיכון של 1.03).
שיעורי התמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב- Febuxostat, בהשוואה לקבוצת Allopurinol (יחס סיכון לתמותה מכל-סיבה של 1.22; יחס סיכון לתמותה קרדיווסקולארית של 1.34).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם גאוט ומחלה קרדיווסקולארית מג’ורית, הטיפול ב- Febuxostat היה לא-נחות בהשוואה ל-Allopurinol בכל הנוגע לסיבוכים קרדיווסקולאריים. שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית היו גבוהים יותר עם Febuxostat, בהשוואה ל-Allopurinol.
N Engl J Med. Published online March 12, 2018.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!