האם סאונה יבשה עשויה להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים? (Neurology)

שימוש תדיר בסאונה יבשה עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת משמעותית להופעה חדשה של אירועים מוחיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאירופה, שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין תדירות שימוש בסאונה ובין הסיכון לאירועים מוחיים בעתיד. הם בחנו את הרגלי השימוש בסאונה של 1,628 מבוגרים בגילאי 53-74 שנים (גיל ממוצע של 62.7 שנים) ללא היסטוריה של אירועים מוחיים. לצורך המחקר המשתתפים סווגו לאחת משלוש קבוצות, בהתאם לתדירות השימוש בסאונה: פעם בשבוע, 2-3 פעמים בשבוע ו-4-7 פעמים בשבוע.

במהלך חציון מעקב של 14.9 שנים תועדו 155 אירועים מוחיים. בהשוואה למשתתפים שרחצו בסאונה פעם בשבוע, יחס הסיכון המתוקן לגיל ומין לאירוע מוחי עמד על 0.39 באלו שרחצו 4-7 פעמים בשבוע. לאחר תקנון נוסף לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וערפלנים אחרים, יחס הסיכון המקביל עמד על 0.39 ונותר על כנו לאחר תקנון נוסף לפעילות גופנית ומצב סוציו-אקונומי.

הקשר בין תדירות השימוש בסאונה ובין הסיכון לאירוע מוחי לא הושפע מגיל, מין, או מאפיינים קליניים אחרים. הקשר היה דומה בהערכת אירועים מוחיים איסכמיים, אך החוקרים מדווחים על קשר מתון בהערכת אירועים מוחיים המורגיים, ממצא העשוי לנבוע משיעור אירועים נמוך (34 מקרים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בגברים ונשים בגיל העמידה וקשישים, שימוש בסאונה בתדירות גבוהה מלווה בסיכון מופחת משמעותית להופעה חדשה של אירועים מוחיים. הממצאים תומכים במחקר קודם שמצא כי השימוש בסאונה הפחית את הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן