פרופ’ גבריאל סטג על מדוע, מתי ואיך להתאים טיפול נוגד טסיות כפול, ארוך טווח, במטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה.

בסרטון שלפניכם, פרופ’ סטג מסביר את השיקולים והסיבות למתן טיפול נוגד טסיות כפול ארוך טווח.


  • ראשית, מסביר פרופ’ סטג – הסיכון הקרדיווסקולרי לאחר MI גבוה בשנה הראשונה, ונשאר גבוה גם לאחר 4-5 שנים. 


  • במחקר DAPT נראה כי מטופלים שחוו ACS וטופלו ב- PCI שבוצע עם סטנטים מצופי תרופה וטופלו מעבר לשנה עם טיפול נוגד טסיות כפול,  נהנו מהמשך הפחתת סיכון קרדיווסקולרי.


  • מחקר PEGASUS הדגים כי במטופלים לאחר ACS עם גורמי סיכון כמו: אירועי MI חוזרים בעבר, מחלה רב כלית (MVD), סוכרת, מחלת כליות כרונית וגיל מבוגר נהנו ממתן ממושך (עד 3 שנים) של טיפול נוגד טסיות כפול עם טיקגרלור ואספירין בהשוואה לאספירין בלבד: ירידה מובהקת של 16% בסיכון לאירועי MACE, במחיר של עלייה אבסולוטית של 1% בסיכון לדימומים מג’וריים. 


  • על בסיס PEGASUS מציע פרופ’ סטג לשקול ירידה הדרגתית במינון מטיקגרלור 90 מ”ג פעמיים ביום ל-60 מ”ג פעמיים ביום עבור המטופלים בסיכון גבוה שעשויים ליהנות מטיפול ארוך טווח מעבר לשנה, דבר שיכול להפחית של הסיכון לדימומים וקוצר נשימה. לעומת זאת, למטופלים שעברו PCI אלקטיבי, סיכון גבוה לדימומים, היענות נמוכה לטיפול תרופתי וניתוח מתוכנן בעתיד – ההמלצה היא לטיפול נוגד טסיות כפול קצר טווח

לצפייה בסרטון ההסבר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן