טיפול בביספוספנטים נקשר עם סיכון מוגבר לשבר לא-טיפוסי בצוואר הירך (Atypical Femoral Fracture, או AFF), אך ההגדרה של שבר זה לרוב לא-כוללת שברים סביב שתל תותב בירך (Periprosthetic Femoral Fracture) בחולים לאחר החלפת ירך או ברך. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Bone and Mineral Research מדווחים חוקרים כי קיים דמיון רב בין שברי AFF ובין שברי APFF (Atypical Periprosthetic Femoral Fracture), המהווים 8.3% מכלל השברים סביב שתל תותב בירך וכי למקרים אלו חשיבות קלינית בשל ההשפעה האפשרית של ביספוספנטים.
החוקרים מצאו כי לשברי APFF מאפיינים ייחודיים המבחינים ביניהם ובין שברי PFF, אך מאפיינים דומים לשברי AFF, דוגמת שבר רוחבי, תגובה של העצם בסמוך לשבר ותסמינים מקדימים.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של שברי APFF בחולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך או ברך ולקבוע את גורמי הסיכון הקליניים וההדמייתיים הקשורים עם שברים אלו. החוקרים השלימו הערכה רדיולוגית רטרוספקטיבית של כלל השברים המוראליים בין ינואר 2006 ועד מרץ 2015 בקוויבק, קנדה. הם זיהו חולים עם שבר סביב שתל תותב במפרק הירך וכללו אותם במחקר. קריטריוני ASBMR Task Force שימשו לזיהוי מקרים של שברים אטיפיים ולקבוע את שיעורי ההימצאות. הם אספו נתונים מהרשומות הרפואיות והערכות רדיולוגיות להערכת מאפייני האנטומיה של צוואר הירך, המאפיינים של השברים והמיקום של השתל.
מהנתונים עלה כי שיעורי הימצאות שברי APFF עמדה על 8.3% מבין כלל שברי PFF (11 מבין 133 שברים). ניתוח הנתונים הצביע על קשר בולט בין טיפול בביספוספנטים, כמו גם סיכון מוגבר לשברי APFF בקרב מטופלים ב-Alendronate, בהשוואה ל-Risedronate.
שבר רוחבי, עיבוי של הפריאוסטאום בחלק הלטארלי של הקורטקס באזור השבר, שבר בקורטקס אחד ותסמינים מקדימים נקשרו כולם עם שברי APFF. סוג השתל, מנח השתל והגיאומטריה של העצם לא השפיעו על הסיכון ל-APFF בהשוואה ל-PFF.
J Bone Mineral Res. Published online October 2, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!