מדדי מסת גוף גבוהים ונמוכים מלווים בסיכון מוגבר לתמותה (Lancet Diabetes Endocrinol)

במטופלים עם מדדי מסת גוף מעל או מתחת לטווח המוגדר כתקין (מדד מסת גוף בטווח 21-25 ק”ג למטר בריבוע) תוחלת החיים עשויה להיות קצרה יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology. באופן ספציפי, מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומלווה בתוחלת חיים קצרה בארבע שנים, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף תקין. בדומה, מדד מסת גוף של עד 18.5 ק”ג למטר בריבוע מלווה בירידה של 4.5 שנים בתוחלת החיים הממוצעת.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, להערכת הקשר בין מדד מסת הגוף ובין תמותה מכל-סיבה ואת הקשר בין מדד מסת הגוף ובין מגוון רחב של תוצאי תמותה מסיבות ספציפיות. הם כללו את כל המשתתפים עם נתוני מדד מסת גוף זמינים מגיל 16 שנים ומעלה, ועם המשך מעקב לאורך זמן.

אוכלוסיית המחקר כלל 3,632,674 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח נתונים אודות 1,969,648 משתתפים ו-188,057 מקרי תמותה.

החוקרים מדווחים על קשר בצורת J בין מדד מסת הגוף ובין התמותה הכוללת; יחס הסיכון המשוער לכל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף עמד על 0.81 מתחת ל-25 ק”ג למטר בריבוע ועל 1.21 מעל סף זה.

מדד מסת הגוף נקשר עם כל קטגוריות סיבות התמותה, למעט תאונות משנית לשינוע, אך צורת הקשר הנ”ל השתנתה. מרבית הסיבות, כולל מחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם ומחלות נשימתיות, הדגימו קשר בצורת J עם מדד מסת הגוף, כאשר הסיכון הנמוך ביותר תועד בנוכחות מדד מסת גוף בטווח 21-25 ק”ג למטר בריבוע.

באשר לסיבות נפשיות והתנהגותיות, נוירולוגיות ותאונות, החוקרים זיהו קשר הפוך בין מדד מסת הגוף ובין תמותה עד מדד מסת גוף בטווח 24-27 ק”ג למטר בריבוע, עם קשר חלש יותר עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר; באשר לתמותה עקב אלימות בין-אישית או פגיעה-עצמית, החוקרים זיהו קשר לינארי הפוך.

הקשר בין מדד מסת גוף ובין תמותה היה בולט יותר בגילאים צעירים יותר, בהשוואה למבוגרים יותר, ומדד מסת הגוף שנקשר עם הסיכון הנמוך ביותר לתמותה היה גבוה יותר במשתתפים מבוגרים יותר, בהשוואה לאלו שהיו צעירים יותר.

בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין (מדד מסת גוף בטווח 18.5-24.9 ק”ג למטר בריבוע), תוחלת החיים מגיל 40 שנים הייתה קצרה ב-4.2 שנים בגברים שמנים (מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה) וב-3.5 שנים בנשים שמנות; באלו בתת-משקל זיהו החוקרים קיצור של 4.3 שנים בתוחלת החיים בגברים וקיצור של 4.5 שנים בתוחלת החיים של נשים.

כאשר החוקרים כללו במחקר גם מעשנים, התוצאות אודות מרבית גורמי התמותה היו דומות ברובן, אם כי זוהה קשר בולט יותר בקרב אלו עם מדד מסת גוף נמוך יותר, רמז לכך כי עישון מהווה ערפלן אפשרי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים הדגימו קשר בצורת J בין מדד מסת הגוף ובין תמותה כוללת ומרבית הסיבות לתמותה; באשר לסיבות נפשיות והתנהגותיות, נוירולוגיות וחיצוניות כגורם לתמותה, החוקרים זיהו קשר בין מדד מסת גוף נמוך יותר ובין סיכון מוגבר לתמותה.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published online October 30, 2018.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן