שימוש יומי במשקל חכם מלווה בירידה גדולה יותר במשקל הגוף (מתוך כנס ה-AHA)

ממחקר Health eHeart עולה כי בקרב נבדקים ששקלו עצמם כל יום או לפחות פעם בשבוע, לאורך שנה אחת, חלה ירידה גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה לאלו ששקלו עצמם בתדירות נמוכה יותר. המשתתפים במחקר היו בגילאי 18 שנים ומעלה, רובם גברים, אשר רכשו משקל תומך רשת אלחוטית והצטרפו למחקר Health eHeart Study, אשר תואר כמחקר פרמינגהם של עידן הרשת החברתית.

מטרת החוקרים הייתה לזהות דפוסים של שקילה עצמית, במטרה לקבוע אם קיים קשר עם הבדלים בירידה במשקל. הם בחנו נתונים אודות המשתתפים במחקר, אשר גייס למעלה מ-200,000 משתתפים משנת 2013. המחקר כלל מבוגרים עם כתובת דואר אלקטרוני, הסכימו להשלים סקר אינטרנטי והתירו למכשירים שלהם, דוגמת FitBit או שרוולית לחץ דם, להעביר את הנתונים לחוקרים.

הניתוח הנוכחי מבוסס על 1,042 משתתפים עם לפחות 12 חודשים של נתונים זמינים ממשקלים, אשר הועברו דרך הרשת האלחוטית או שן כחולה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 48 שנים ומדד מסת הגוף הממוצע עמד על 29 ק”ג למטר בריבוע. המשתתפים לא קיבלו הוראה באיזו תדירות עליהם לשקול עצמם או כיצד לנהל את משקלם, וכן לא קיבלו תמריצים במקרה של ירידה במשקל.

החוקרים זיהו שישה סוגים של שקילה עצמית לאורך תקופת המחקר:

·       שקילה יומית עקבית (281 משתתפים; 27%).

·       ירידה מהירה משקילה כחמש פעמים בשבוע לפחות מיום בשבוע (109 משתתפים; 11%).

·       ירידה איטית משקילה כחמש פעמים בשבוע ל-3 ימים בשבוע (182 משתתפים; 18%).

·       עליה בתדירות משקילה כיומיים בשבוע ל-3 ימים בשבוע (160 משתתפים; 15%).

·       שקילה שבועית (189 משתתפים, 18%).

·       משתתפים שלא שקלו עצמם כלל (121 משתתפים; 12%).

אלו ששקלו עצמם כל יום היו בשכיחות גבוהה יותר מבוגרים יותר, נשים ונטו לשקול עצמם כל יום מיד מההתחלה.

לאחר 12 חודשים, באלו ששקלו עצמם כל יום נרשמה ירידה ממוצעת של 1.7 ק”ג; באלו בהם תועדה ירידה מהירה או איטית בתדירות השקילה נרשמה ירידה ממוצעת של 1.9 ק”ג ו-1.8 ק”ג, בהתאמה; באלו שהגדילו את תדירות השקילה נרשמה ירידה ממוצעת של 0.8 ק”ג. כל ההבדלים הללו היו מובהקים סטטיסטית מתחילת המחקר.

עם זאת, בקרב משתתפים ששקלו עצמם כל שבוע נרשמה עליה של 0.2 ק”ג, ובאלו שלא שקלו עצמם כלל נרשמה ירידה של 0.2 ק”ג, הבדלים שלא היו מובהקים סטטיסטית מתחילת המחקר.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן