בטיחות ויעילות Dexlansoprazole בשחרור-מושהה בחולים עם דלקת ארוזיבית של הוושט (Dig Dis Sci)

במאמר שפורסם בכתב העת Digestive Diseases and Sciences מדווחים חוקרים כי הטיפול ב- Dexlansoprazole בשחרור-מושהה (דקסילנט) נמצא בטוח ויעיל לריפוי דלקת ארוזיבית של הוושט (Erosive Esophagitis) וכטיפול אחזקה לאחר החלמה של מצב זה במתבגרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם GERD (Gastroesophageal Reflux Disease), תדירות תסמיני צרבת ודלקת ארוזיבית של הוושט עולה עם הגיל בילדים ומתבגרים. מעכב תעלות מימן, Dexlansoprazole, מאושר לריפוי דלקת ארוזיבית של הוושט בכל הדרגות, כטיפול אחזקה לאחר החלמה דלקת ארוזיבית של הוושט, להקלה על צרבת ולטיפול בתסמיני ריפלוקס בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה.

מטרת המחקר הנוכחי היה לבחון את הבטיחות והיעילות של קפסולת Dexlansoprazole בשחרור-מושהה לריפוי דלקת ארוזיבית של הוושט וכטיפול אחזקה לאחר החלמה במתבגרים. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, בשלב 2, שארך 36 שבועות וכלל 62 מתבגרים בגילאי 12-17 שנים עם הוכחה אנדוסקופית לדלקת ארוזיבית של הוושט.

חולים עם הוכחה להחלמה לאחר שמונה שבועות טיפול חולקו באקראי לטיפול ב- Dexlansoprazole במינון 30 מ”ג, פעם ביום, או פלסבו, לאורך 16 שבועות, כטיפול אחזקה. לאחר מכן, החוקרים המשיכו במעקב ללא-טיפול אחר החולים לאורך לפחות 12 שבועות. תוצאי הסיום העיקריים כללו אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי בלפחות 5% מהחולים בזמן הטיפול.

החוקרים מדווחים כי ב-88% מהחולים תועדה החלמה של הדלקת בוושט, כאשר 61% דיווחו על אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי: כאבי ראש (12.9%), כאב בחלל הפה והלוע (8.1%), שלשולים (6.5%) ודלקת של חלל האף והלוע (6.5%).

במהלך שלב האחזקה, החלמה נשמרה ב-82% מהחולים תחת טיפול ב- Dexlansoprazole, לעומת 58% מאלו בקבוצת הפלסבו. החוקרים מדווחים כי 72% מהמטופלים ב- Dexlansoprazole דיווחו על אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי, אשר כללו כאבי ראש (24%), כאבי בטן (12%), דלקת של חלל האף והלוע (12%), דלקת גרון (12%), דלקת סינוסים (12%), דלקת סמפונות (12%), זיהום בדרכי נשימה עליונות (8%) ונדודי שינה (8%). בקבוצת הפלסבו שיעור האירועים החריגים עמד על 61.5%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על בטיחות ויעילות Dexlansoprazole במקרים של דלקת ארוזיבית של הוושט במתבגרים וכטיפול אחזקה לאחר החלמה.

Dig Dis Sci. 2018 Nov 2

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן