מחלת ריאות או ליקוי בתפקוד הריאתי בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה או ליקוי קוגניטיבי קל, כך עולה מתוצאות מחקר גדול, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
החוקרים בחנו את ההשערה לפיה ליקוי בתפקוד הריאתי או מחלת ריאות בגיל העמידה מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה וליקוי קוגניטיבי קל בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 14,184 משתתפים ממחקר ARIC, אשר השלימו בדיקת תפקודי ריאות ונשאלו אודות הבריאות הלבבית (1987-1989). דמנציה וליקוי קוגניטיבי קל הוגדרו על-בסיס קודי אבחנה באשפוז (1987-2013) בכלל המדגם, כאשר ב-42% מהמקרים הושלמה הערכה נוירו-קוגניטיבית מקיפה (2011-2013).
מהנתונים עולה כי הסיכויים לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי קל היו גבוהים יותר בקרב משתתפים עם מחלת ריאות רסטריקטיבית (יחס סיכויים מתוקן של 1.58) ומחלת ריאות חסימתית (יחס סיכויים מתוקן של 1.29), בהשוואה לאלו ללא מחלת ריאות או תסמינים נשימתיים. הקשרים הו דומים כאשר החוקרים התמקדו רק במשתתפים ללא היסטוריית עישון וזוהו הן עם דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר והן במקרים על-רקע צרברווסקולארי. מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) ו-FVC (Forced Vital Capacity) נקשרו גם כן עם סיכון מוגבר לדמנציה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלת ריאות בגיל העמידה ותפקוד ריאתי ירוד בגיל העמידה מלווים בעליה מתונה בסיכויים לדמנציה וליקוי קוגניטיבי קל בגיל מבוגר יותר. הקשר היה בולט יותר עם ליקוי רסטריקטיבי מהפרעה חסימתית. הקשרים הללו תועדו הן במעשנים והן בלא-מעשנים.
Am J Respir Crit Care Med. Published online November 15, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!