בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, עם עליה בסיכון במהלך מחלה פעילה, בזמן אשפוז ולאחר שחרור מבית חולים בעקבות ניתוח מג’ורי, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therpautics.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מעי דלקתית מעלה את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי. כעת, מסגרת המחקר הם ביקשו לקבוע באילו מקרים החולים בסיכון גבוה לאירועים תרומבואמבוליים, כולל לאחר ניתוח מג’ורי, ולסייע בזיהוי נקודות הזמן הטובות ביותר למתן טיפול מונע.
לכל חולה עם מחלת מעי דלקתית ממאגר Clinical Practice Research Datalink התאימו החוקרים עד חמישה ביקורות ללא מחלת מעי דלקתית. הם בחנו את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בבית החולים ובתוך שישה שבועות לאחר השחרור מבית החולים, עם או בלי ניתוח מג’ורי, וכאשר היו ניידים.
בסיכומו של דבר, ב-23,046 חולים עם מחלת מעי דלקתית תועד סיכון גבוה פי 1.74 לאירועים תרומבואמבוליים, בהשוואה ל-106,795 ביקורות ללא מחלת מעי דלקתית. בקרב חולים ניידים, הסיכון התרומבואמבולי היה מוגבר במהלך מחלה אקוטית (יחס סיכון של 3.94) או כרונית (יחס סיכון של 3.97), אך הסיכון האבסולוטי נותר מתחת ל-5 מקרים לאלף שנות-אדם.
יחס הסיכון לאירוע תרומבואמבולי בקרב חולים מאושפזים שלא השלימו ניתוח מג’ורי עמד על 1.13, בהשוואה ל-2.43 בחולים לאחר אשפוז עם ניתוח מג’ורי, כאשר הבסיכון האבסולוטי בעקבות ניתוח היה גבוה כמעט כפליים (59.5 מקרים לשנות-אדם לאחר-ניתוח, בהשוואה ל-31.1 מקרים לשנות-אדם ללא-ניתוח). הסיכון האבסולוטי נותר מוגבר במהלך ששת השבועות לאחר השחרור מבית החולים (18.6 מקרים לאלף שנות-אדם בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר-ניתוח).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לאירוע תרומבואמבולי בחולים עם מחלת מעי דלקתית גבוה במיוחד בזמן מחלה פעילה, בזמן אשפוז ולאחר שחרור מבית החולים בעקבות ניתוח מג’ורי.
Aliment Pharmacol Ther. 2018;48(10):1099-1108
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!