חשיבות אספירין במניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם הינה סוגיה לא-פתורה, כאשר מחקרים שפורסמו לאחרונה הטילו ספק בתועלת טיפול זה במטופלים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. מנתונים חדשים שפורסמו כעת בכתב העת European Heart Journal עולה כי במבוגרים ללא מחלה קרדיווסקולארית קיימת, טיפול באספירין לא לווה בהפחתת היארעות תמותה מכל-סיבה; עם זאת, הטיפול לווה בהיארעות מוגברת לדימומים מג’וריים.
במסגרת המחקר השלימו החוקרים חיפוש במאגרי נתונים אלקטרוניים לזיהוי מחקרים אקראיים, בהם נערכה השוואה בין אספירין ופלסבו (או ביקורת) בנבדקים ללא היסטוריה של מחלה טרשתית. תוצא היעילות העיקרי היה תמותה מכל-סיבה, בעוד שתוצא הבטיחות העיקרי היה דימומים מג’וריים.
החיפוש העלה 11 מחקרים,עם סך כולל של 157,248 משתתפים ומעקב ממוצע של 6.6 שנים. מהנתונים עלה כי הטיפול באספירין לא לווה בהיארעות מופחתת של תמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.98, p=0.30); עם זאת, הטיפול הנ”ל לווה בהיארעות מוגברת של דימומים מג’וריים (סיכון יחסי של 1.47, P<0.0001) ודימומים תוך-גולגולתיים (סיכון יחסי של 1.33, p=0.001).
השפעה דומה על תמותה מכל-סיבה ודימומים מג’וריים הודגמה בחולי סוכרת ובחולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם (כלומר, חולים עם סיכון של מעל 7.5% לאירוע קרדיווסקולארי בתוך עשר שנים). הטיפול באספירין לווה בהיארעות נמוכה יותר של אוטם שריר הלב (סיכון יחסי של 0.82, P=0.006); עם זאת, תוצא זה התאפיין בהטרוגניות משמעותית וההשפעה לא נותרה עוד כאשר הגבילו את ניתוח הנתונים למחקרים שפורסמו בתקופה האחרונה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באלו ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, אין מקום לשקול טיפול באספירין באופן שגרתי למניעה ראשונית.
European Heart Journal, ehy813
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!