הורים רבים אינם מודעים למחשבות אובדניות של ילדיהם המתבגרים (Pediatrics)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics מצביעים על שכיחות גבוהה של חוסר מודעות של הורים והכחשה של מתבגרים נוכחות מחשבות אובדניות, דבר המוביל לכך שמתבגרים רבים עם מחשבות אובדניות אינם מאובחנים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההסכמה בין דיווחי הורים ודיווחי מתבגרים אודות מחשבות אובדניות בקרב המתבגרים ולנסות לזהות את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים.

מדגם המחקר כלל 5,137 מתבגרים בגילאי 11-17 שנים (52% בנות, 43% מאוכלוסיות מיעוטים) ומטפל נלווה (97.2% הורים או הורים חורגים) ממדגם Philadelphia Neurodevelopmental Cohort. המשפחות גויסו מרשת גדולה לטיפול רפואי בילדים. המתבגרים וההורים השלימו ראיון קליני, אשר כלל שאלות אודות מחשבות אובדניות במהלך חייהם של המתבגרים.

מהנתונים עלה כי שכיחות המתבגרים שחשבו להרוג עצמם עמדה על 8% (413 מתבגרים), כאשר כ-15% מהמתבגרים (786 מתבגרים) חשבו על המוות. כ-75% מההורים דיווחו כי לא היו מודעים למחשבות אלו של ילדיהם.

החוקרים זיהו שיעורי הסכמה מתונה אודות מחשבות אובדניות ושיעורי הסכמה נמוכים אודות מחשבות על המוות. ההבדלים נבעו הן מחוסר המודעות של ההורים למחשבות אובדניות שציינו המתבגרים והן מכך שמתבגרים הכחישו מחשבות אובדניות שדווח ע”י ההורים. מחצית מההורים לא היו מודעים למחשבות אובדניות של המתבגרים, 65.6% מההורים למחשבות חוזרות של המתבגרים אודות המוות.

מאפיינים דמוגרפיים וקליניים מסוימים (היסטוריית טיפול) נקשרו עם שיעורי הסכמה אלו. בקרב מתבגרים מבוגרים יותר תועדו שיעורי הסכמה גבוהים יותר עם תגובות ההורים, אך ההבדלים היו שונים לפי מגדר. בקרב הורים לילדות קטנות תועדה חוסר מודעות נרחבת יותר למחשבות אובדניות של הילדים, בהשוואה להורים לילדים גדולים יותר, כאשר ההיפך היה נכון בקרב בנים.

מבין ההורים שדיווחו כי האמינו שילדיהם חשבו על מעשה אובדני, כמחצית מהילדים שללו זאת וכשני-שליש מאלו להורים שחשבו כי המתבגרים חשבו על המוות, שללו זאת.

החוקרים מדווחים כי הורים לילדים מקבוצות מיעוטים נטו יותר לחוסר מודעות אודות המחשבות של ילדיהם אודות המוות, בהשוואה להורים לילדים לבנים.

למתבגרים עם היסטוריה פסיכיאטרית ו/או היסטוריה משפחתית של אובדנות, היו הורים שהיו מודעים יותר למחשבות האובדניות והמחשבות על המוות אצל הילדים. היסטוריה של אשפוז פסיכיאטרי לוותה בסיכון מופחת להכחשת המתבגרים מחשבות אובדניות.

אבות נטו יותר לחוסר מודעות אודות המחשבות האובדניות של ילדיהם, בהשוואה לאימהות. במידה והילד קיבל בעבר טיפול פסיכיאטרי, או בנוכחות היסטוריה משפחתית של אובדנות, הסיכוי לחוסר מודעות של ההורים היה קטן יותר במידה והילד חשב על אובדנות או דיווח על מחשבות חוזרות אודות המוות.

לאור השכיחות הגבוהה של חוסר מודעות של ההורים והכחשה של המתבגרים נוכחות מחשבות אובדניות, ייתכן כי חלק גדול מהמתבגרים בסיכון אובדני אינם מזוהים בבדיקות סקר קצרות במהלך בדיקות מעקב תקופתיות.

Pediatrics 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן