נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics מצביעים על שכיחות גבוהה של חוסר מודעות של הורים והכחשה של מתבגרים נוכחות מחשבות אובדניות, דבר המוביל לכך שמתבגרים רבים עם מחשבות אובדניות אינם מאובחנים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההסכמה בין דיווחי הורים ודיווחי מתבגרים אודות מחשבות אובדניות בקרב המתבגרים ולנסות לזהות את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים.
מדגם המחקר כלל 5,137 מתבגרים בגילאי 11-17 שנים (52% בנות, 43% מאוכלוסיות מיעוטים) ומטפל נלווה (97.2% הורים או הורים חורגים) ממדגם Philadelphia Neurodevelopmental Cohort. המשפחות גויסו מרשת גדולה לטיפול רפואי בילדים. המתבגרים וההורים השלימו ראיון קליני, אשר כלל שאלות אודות מחשבות אובדניות במהלך חייהם של המתבגרים.
מהנתונים עלה כי שכיחות המתבגרים שחשבו להרוג עצמם עמדה על 8% (413 מתבגרים), כאשר כ-15% מהמתבגרים (786 מתבגרים) חשבו על המוות. כ-75% מההורים דיווחו כי לא היו מודעים למחשבות אלו של ילדיהם.
החוקרים זיהו שיעורי הסכמה מתונה אודות מחשבות אובדניות ושיעורי הסכמה נמוכים אודות מחשבות על המוות. ההבדלים נבעו הן מחוסר המודעות של ההורים למחשבות אובדניות שציינו המתבגרים והן מכך שמתבגרים הכחישו מחשבות אובדניות שדווח ע”י ההורים. מחצית מההורים לא היו מודעים למחשבות אובדניות של המתבגרים, 65.6% מההורים למחשבות חוזרות של המתבגרים אודות המוות.
מאפיינים דמוגרפיים וקליניים מסוימים (היסטוריית טיפול) נקשרו עם שיעורי הסכמה אלו. בקרב מתבגרים מבוגרים יותר תועדו שיעורי הסכמה גבוהים יותר עם תגובות ההורים, אך ההבדלים היו שונים לפי מגדר. בקרב הורים לילדות קטנות תועדה חוסר מודעות נרחבת יותר למחשבות אובדניות של הילדים, בהשוואה להורים לילדים גדולים יותר, כאשר ההיפך היה נכון בקרב בנים.
מבין ההורים שדיווחו כי האמינו שילדיהם חשבו על מעשה אובדני, כמחצית מהילדים שללו זאת וכשני-שליש מאלו להורים שחשבו כי המתבגרים חשבו על המוות, שללו זאת.
החוקרים מדווחים כי הורים לילדים מקבוצות מיעוטים נטו יותר לחוסר מודעות אודות המחשבות של ילדיהם אודות המוות, בהשוואה להורים לילדים לבנים.
למתבגרים עם היסטוריה פסיכיאטרית ו/או היסטוריה משפחתית של אובדנות, היו הורים שהיו מודעים יותר למחשבות האובדניות והמחשבות על המוות אצל הילדים. היסטוריה של אשפוז פסיכיאטרי לוותה בסיכון מופחת להכחשת המתבגרים מחשבות אובדניות.
אבות נטו יותר לחוסר מודעות אודות המחשבות האובדניות של ילדיהם, בהשוואה לאימהות. במידה והילד קיבל בעבר טיפול פסיכיאטרי, או בנוכחות היסטוריה משפחתית של אובדנות, הסיכוי לחוסר מודעות של ההורים היה קטן יותר במידה והילד חשב על אובדנות או דיווח על מחשבות חוזרות אודות המוות.
לאור השכיחות הגבוהה של חוסר מודעות של ההורים והכחשה של המתבגרים נוכחות מחשבות אובדניות, ייתכן כי חלק גדול מהמתבגרים בסיכון אובדני אינם מזוהים בבדיקות סקר קצרות במהלך בדיקות מעקב תקופתיות.
Pediatrics 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!