שמן דגים מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי (Stroke)

ממחקר חדש להערכת שמן דגים ואירועים מוחיים איסכמיים, אשר כלל נתונים אודות רמות חומצות שומן מרכזיות ברקמות שומן הציע תועלת רבה יותר ל-EPA (Eicosapentaenoic Acid) מאשר DHA (Docosahexaenoic Acid) או צריכה כוללת של שמן דגים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הם שיערו כי הצריכה הכוללת של חומצות שומן אומגה-שלוש, רב-בלתי-רוויות, בפרט EPA ו-DHA, בתזונה וברקמת שומן (מדד לצריכה וחשיפה אנדוגנית ארוכת-טווח) יהיו קשורים בקשר הפוך עם הסיכון לאירוע מוחי איסכמי. מחקר Diet, Cancer and Health כלל 57,054 משתתפים בגילאי 50-65 שנים. כל המשתתפים השיבו לשאלון וכן ביופסיה של רקמת שומן. מידע אודות אבחנה של אירוע מוחי במהלך המעקב נאסף ממאגר Danish National Patient Register.

החוקרים השלימו הערכה של הרכב חומצות השומן בקבוצת המקרים ובמדגם אקראי של 3,203 משתתפים מכלל המדגם.

במהלך מעקב בן 13.5 שנים, 1,879 משתתפים פיתחו אירוע מוחי איסכמי. ממצאי המחקר העידו על קשר הפוך בין תכולת EPA ברקמת השומן ובין כלל האירועים המוחיים האיסכמיים (יחס סיכון של 0.74) בהשוואת הרבעון העליון עם התחתון. כמו כן, החוקרים זיהו שיעורים נמוכים יותר של טרשת עורקים גדולים בקרב אלו עם צריכה גבוהה יותר של כלל חומצות שומן אומגה-שלוש (יחס סיכון של 0.69), EPA (יחס סיכון של 0.66) ו-DHA (יחס סיכון של 0.72), ותכולה גבוהה יותר של EPA ברקמת שומן (יחס סיכון של 0.52).

שיעורים גבוהים יותר של תסחיף לבבי תוארו עם צריכה רבה יותר של כלל חומצות שומן אומגה-שלוש (יחס סיכון של 2.50) ו-DHA (יחס סיכון של 2.12), כמו גם עם תכולה רבה יותר של כלל חומצות שומן אומגה-שלוש ברקמת שומן (יחס סיכון של 2.63) ותכולה רבה יותר של DHA (יחס סיכון של 2.00). תכולת EPA ברקמת שומן נקשרה בקשר הפוך עם חסימת כלי דם קטנים (יחס סיכון של 0.69).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין EPA ובין סיכון מופחת למרבית הסוגים של אירועים מוחיים איסכמיים, למעט אירוע מוחי משנית לתסחיף לבבי. מנגד, הממצאים עם צריכה כוללת של חומצות שומן אומגה-שלוש ו-DHA לא היו עקביים.

Stroke. Published online January 3, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן