השוואת יעילות ובטיחות המשך או הפסקת Sitagliptin בעקבות התחלת טיפול באינסולין Glargin בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism, Nov 2018)

מנתונים חדשים שהתקבלו לפרסום בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, המתחילים בטיפול ב-Insulin Glargine U-100 (לנטוס), המשך טיפול ב-Sitagliptin לווה בירידה גדולה יותר משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר, ללא עליה בתדירות אירועי היפוגליקמיה, בהשוואה להפסקת הטיפול במעכב DPP-4 (dipeptidyl peptidase-4).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות המשך טיפול ב- Sitagliptin, בהשוואה להפסקת הטיפול התרופתי, בעקבות התחלה וטיטרציה אינטנסיבית של הטיפול ב-Insulin Glargine.

מדגם המחקר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת מטפורמין (במינון של לפחות 1,500 מ”ג/יום) עם מעכב DPP-4 ו/או תכשיר ממשפחת סולפוניל-אוריאה. במסגרת המחקר חולקו באקראי מטופלים תחת מטפורמין עם Sitagliptin; כאשר כל יתר החולים החליפו לטיפול במשלב מטפורמין עם Sitagliptin (הפסיקו מעכב DPP-4 אחר ותכשירים ממשפחת סולפוניל-אוריה) והתייצבו במהלך תקופת הרצה. בעת ההקצאה האקראית, החולים חולקו להמשך טיפול ב- Sitagliptin, או הפסקת הטיפול, כאשר חולים בשתי הקבוצות החלו טיפול ב-Insulin Glargine, עם התאמת מינון הטיפול להשגת יעד סוכר בצום בטווח 70-100 מ”ג/ד”ל.

החוקרים מדווחים בתוצאות המחקר כי 743 משתתפים (ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 8.8%, משך מחלה ממוצע של 10.8 שנים) טופלו במסגרת המחקר. לאחר 30 שבועות, בקבוצת הטיפול ב-Sitagliptin, ריכוז המוגלובין מסוכרר עמד בממוצע על 6.85% והשינוי בממוצע הריבועים הפחותים של המוגלובין מסוכרר עמד על 1.88%-. מנגד, בקבוצת הפלסבו עמד ממוצע ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע על 7.31% והשינוי בממוצע הריבועים הפחותים עמד על 1.42%-. ההבדל בשינויים בממוצע הריבועים הפחותים בריכוז המוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר עמד על 0.46%- (p<0.001).

בנוסף דווח כי בקבוצת הטיפול ב- Januvia, שיעור המשתתפים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% היה גבוה יותר (54% לעומת 35%) ומינון יומי של אינסולין היה נמוך יותר (53 יחידות לעומת 61 יחידות)

למרות ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר, שיעור אירועי והיארעות היפוגליקמיה לא היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב-Sitagliptin. אירועים חריגים כוללים ושינויים מתחילת המחקר במשקל הגוף היה דומים בשתי קבוצות הטיפול.

החוקרים סבורים כי ממצאי מחקר אלו עשויים לסייע לרופאים בבחירה מותאמת אישית של הטיפול התרופתי בחולים עם סוכרת מסוג 2, המתחילים טיפול באינסולין בזאלי.

Diabetes, Obesity and Metabolism

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן