האם תוספים תזונתיים עשויים להפחית את הסיכון לתמותה? (Annals of Internal Medicine)

באוכלוסיה הכללית, נטילת תוספים תזונתיים לא לוותה בהפחתת הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם או מחלות ממאירות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Annals of Internal Medicine.

החוקרים כותבים כי חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת דרך דיאטה בריאה ולא להתבסס על תוספים. חריג יחיד הוא ליקופן, אשר נקשר עם סיכון מופחת לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם ומחלות ממאירות. מנגד, יש גם עדויות לפיהן נטילת תוספים עשויה להיות מסוכנת, כאשר מינון גבוה של תוספי סידן נקשר עם סיכון מוגבר לתמותה עקב ממאירות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות שימוש בתוספים תזונתיים במהלך 30 הימים האחרונים בקרב 30,899 מבוגרים שלקחו חלק בשישה מחזורי סקרי NHANES (National Health and Nutrition Examination Surveys) בין השנים 1999-2000 ו-2009-2010.

משתתפים שנטלו תוספי תזונה היו מבוגרים יותר, בהשוואה לאלו שלא נטלו תוספים אלו (גיל ממוצע של 50.7 שנים, בהשוואה ל-42.8 שנים, בהתאמה). למעלה ממחצית מהמשתתפים (51.2%) דיווחו כי נטלו תוספי תזונה במהלך 30 הימים האחרונים ו-38.3% דיווחו על נטילת תוספי מולטי-ויטמינים ומינראלים. הוויטמינים הנפוצים בשימוש כללו ויטמין C (40.3% מהמשתתפים), ויטמין E (38.6% מהמשתתפים) וויטמין D (37.6% מהמשתתפים). המינראלים הנפוצים כללו סידן (38.6%), אבץ (34.5%) ומגנזיום (33.3%).

במהלך חציון מעקב של כשש שנים תועדו 3,613 מקרי תמותה, כולל 945 מקרי תמותה קרדיווסקולארית ו-805 מקרי תמותה עקב ממאירות. שימוש אי-פעם בתוספים לא נקשר עם תמותה.

צריכה הולמת או גבוהה מהמומלץ של וויטמין A, וויטמין K, מגנזיום, אבץ ונחושת, נקשרה עם סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אך הקשר היה מוגבל לצריכת חומרי התזונה ממקורות מזון. לאחר ניתוח רב-משתני, החוקרים לא זיהו קשר בין תוספי התזונה, למעט ליקופן, ובין סיכון מופחת לתמותה. נטילת ליקופן לוותה בירידה של 18% בסיכון לתמותה מכל-סיבה ולירידה בהיקף של 54% בסיכון לתמותה עקב ממאירות.

כאמור, צריכה מופרזת של סידן לוותה בסיכון מוגבר לתמותה עקב ממאירות (יחס סיכון מתוקן של 1.62, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.45) ונראה היה כי הקשר מוגבל לצריכת סידן עקב תוספים (באלו שנטלו תוספי סידן במינון 1,000 מ”ג/יום ומעלה, בהשוואה לאלו שלא נטלו כלל תוספי סידן תועד יחס סיכון של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.04-2.25).

החוקרים מדגישים כי הממצאים אמורים לאוכלוסיה הכללית, ואינם תקפים למטופלים עם חסרים תזונתיים.

Annals of Internal Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן