הפרעות על-רקע דחק עשויות להוביל לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת BMJ.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות על-רקע דחק כוללות תסמונת דחק בתר-חבלתית, תגובת דחק חדה, הפרעת הסתגלות ותגובות דחק אחרות.
החוקרים כללו במחקר 136,637 משתתפים ממאגר Swedish National Patient Register עם אבחנה של הפרעות על-רקע דחק, מדגם אחאים שכלל 171,314 משתתפים ללא הפרעות אלו וקבוצה תואמת של כ-1.3 מיליון משתתפים מהאוכלוסייה הכללית. המשתתפים היו במעקב לאורך 27 שנים.
במהלך 27 שנות מעקב, שיעורי ההיארעות של מחלות לב וכלי דם לכל 1,000 שנות-אדם עמדו על 10.5 באלו עם הפרעות על-רקע דחק, 8.4 בקרב האחאים של חולים אלו ו-6.9 במדגם מהאוכלוסייה הכללית.
בהשוואה לאחים ואחיות ללא הפרעות על-רקע חדק, בקרב אלו שסבלו מהפרעות אלו תועד סיכון גבוה כמעט כפליים למחלות לב וכלי דם במהלך השנה הראשונה למעקב (יחס סיכון של 1.64). הסיכון הגדול ביותר היה לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 6.95).
יחסי הסיכון צנחו לאחר השנה הראשונה, הן לכלל מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון כולל של 1.29), והן לסוגים שונים של מחלות לב וכלי דם, עם יחסי סיכון שנעו בין 1.12 להפרעות קצב ועד 2.02 לתסחיף/קריש דם עורקי.
הקשר היה בולט יותר בקרב אלו שהיו צעירים יותר בתחילת המחקר (בהשוואה לאחאים: יחסי סיכון של 1.52 באלו עד גיל 28 שנים; 1.26 באלו בגילאי 29-41 שנים; ו-1.30 באלו בגילאי 42 שנים ומעלה).
עוד זיהו החוקרים קשר בין הפרעות על-רקע דחק ובין הופעה מוקדמת של מחלות לב וכלי דם, בהשוואה להופעה מאוחרת יותר של מחלות אלו (בהשוואה לאחאים: יחסי סיכון של 1.40 לפני גיל 50 ושל 1.24 לאחר גיל 50).
נוכחות מחלות פסיכיאטריות אחרות לא השפיעה על הקשר, למעט עם מחלות לב וכלי דם פטאליות.
התוצאות היו דומות כאשר הנתונים נבחנו אל מול הביקורות התואמות מהאוכלוסייה הכללית (יחסי סיכון של 1.71 לכל מחלת לב וכלי דם במהלך השנה הראשונה למעקב ושל 1.36 לאחר מכן).
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו מצביעים על קשר ברור בין הפרעות על-רקע דחק ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, בפרט בחודשים הראשונים לאחר אבחנות הפרעות אלו.
BMJ. Published online April 10, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!