האם טיפול ב-Denosumab עשוי לסייע במניעת נזק מפרקי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית? (Annals of the Rheumatic Diseases)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Denosumab (פרוליה) עשוי לדחות התקדמות הרס מפרקי ולהביא לשיפור בצפיפות העצם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תחת טיפול בתכשירים ממשפחת DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של Denosumab במניעת הרס מפרקי, כאשר ניתן כתוספת ל-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, שכלל חולים עם דלקת מפרקים שגרונית בגילאי 20 שנים ומעלה. המשתתפים חולקו לטיפול ב- Denosumab במינון 60 מ”ג כל שלושה חודשים, Denosumab במינון 60 מ”ג כל שישה חודשים, או פלסבו. החוקרים בחנו את השינוי במדד mTSS (Modified Total Sharp Score) וההשפעה על צפיפות העצם לאחר 12 חודשים.

בסך הכול, 654 חולים קיבלו את תרופת המחקר. בקבוצות הטיפול ב- Denosumab נרשמה התקדמות קטנה יותר משמעותית בהרס מפרקי. השינויים הממוצעים במדדי mTSS לאחר 12 חודשים עמדו על 1.49 בקבוצת הפלסבו, 0.99 בקבוצת הטיפול ב- Denosumab אחת לשישה חודשים ו-0.72 עם Denosumab אחת לשלושה חודשים. השינויים הממוצעים במדדי ארוזיות של העצם עמדו על 0.98 בקבוצת הפלסבו, 0.51 עם Denosumab אחת לשישה חודשים ו-0.22 עם Denosumab אחת לשלושה חודשים.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי היצרות החלל המפרקי. אחוז השינוי בצפיפות העצם בעמוד השדרה בקבוצת הפלסבו, Denosumab אחת לשישה חודשים ו- Denosumab אחת לשלושה חודשים עמדו על 1.03%-, 3.99% ו-4.88%. לא תועדו הבדלים מג’וריים בפרופיל הבטיחות של הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Denosumab עשוי לסייע בהאטת התקדמות נזק מפרקי ולהביא לשיפור צפיפות העצם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. יתרה מזאת, הטיפול נסבל היטב בחולים אלו שנטלו טיפול בתכשירים ממשפחת DMARD.

Annals of the Rheumatic Diseases

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן