ממצאי מחקר EXTEND תומכים במתן טיפול תרומבוליזה עד תשע שעות לאחר אירוע מוחי (N Engl J Med)

באמצעות בדיקות הדמיה להערכת זילוח לזיהוי חולים עם רקמת מוח הניתנת להצלה לאחר אירוע מוחי איסכמי, ניתן להרחיב את חלון הזמנים למתן תרומבוליזה עד תשע שעות. ממצאי מחקר EXTEND מעידים כי בשיעור גבוה יותר של חולים הפונים בין 4.5 ו-9 שעות שטופלו ב-tPA (Alteplase) במקרים אלו תועדה הישרדות ללא חסר נוירולוגי או עם חסר מינימאלי, כך עולה מהנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרווח הזמן עד להתחלת טיפול תרומבוליזה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי לרוב מוגבל ל-4.5 שעות מהופעת התסמינים. חלק מהמחקרים הציעו כי ניתן להרחיב את חלון הזמנים בחולים עם אירוע מוחי איסכמי, אך ללא עדות לאוטם ברקמת המוח בהדמיה.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל חולים עם אירוע מוחי איסכמי עם אזורי תת-זילוח, אך עדיין ניתנים להצלחה, לפי בדיקות הדמיה. החולים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-Alteplase או פלסבו בין 4.5 ו-9.0 שעות מהופעת האירוע המוחי או חולים שהתעוררו עם תסמיני אירוע מוחי (במידה וחלפו פחות מתשע שעות מנקודת האמצע של השינה). התוצא העיקרי היה מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-1 לאחר 90 ימים.

לאחר 225 מבין 310 החולים שתוכננו להיכלל במחקר, הוחלט על הפסקת המחקר בעקבות פרסום התוצאות החיוביות ממחקר קודם. סך כולל של 113 חולים חולקו באקראי לטיפול ב-Alteplase ו-112 חולים נכללו בקבוצת פלסבו. התוצא העיקרי תועד ב-40 חולים (35.4%) בקבוצת ההתערבות וב-33 חולים (29.5%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון מתוקן של 1.44, p=0.04).

דימום תוך-מוחי תסמיני תועד בשבעה חולים (6.2%) בקבוצת ההתערבות ובחולה אחד (0.9%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון מתוקן של 7.22, p=0.05).

מניתוח נתוני מדד mRS לא עלו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיפור התפקודי לאחר  90 ימים.

החוקרים כותבים כי בקרב חולים במחקר עם אירוע מוחי איסכמי ורקמת מוח ברת-הצלה, השימוש ב-Alteplase בין 4.5 ו-9 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי, או לאחר שהחולה התעורר משינה עם תסמיני אירוע מוחי, הובילו לשיעור גבוה יותר של חולים עם חסר נוירולוגי מינימאלי, או ללא חסר נוירולוגי כלל, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. הם מציינים כי תועד שיעור גבוה יותר של מקרי דימום מוחי תסמיני עם הטיפול הפעיל.

N Engl J Med. Published May 9, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן