לאחר אבחנה של אוטם שריר הלב או אנגינה פקטוריס זוהתה הידרדרות קוגניטיבית מואצת בקרב חולים שלקחו חלק במדגם ELSA (English Longitudinal Study of Aging), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התפקוד הקוגניטיבי לפני ואחרי היארעות אבחנה של מחלת לב כלילית במדגם ארצי של משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה. המחקר כלל 7,888 משתתפים בגיל ממוצע של 62.1 שנים, ללא היסטוריה של אירוע מוחי או היארעות אירוע מוחי. המשתתפים השלימו הערכה קוגניטיבית בתחילת המחקר (גל 1, 2002-2003) ולפחות בנקודת זמן אחת נוספת (בין הגל השני בשנים 2004-2005 ועד הגיל השמיני בשנים 2016-2017). היארעות מחלת לב כלילית הוגדרה כאבחנה של אוטם שריר הלב ו/או אנגינה במהלך המעקב.
החוקרים מדווחים כי ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין מחלת לב כלילית ובין הידרדרות קוגניטיבית מואצת במהלך חציון מעקב של 12 שנים. הקצב השנתי של הידרדרות קוגניטיבית לפני אבחנת מחלת לב כלילית בקרב אלו שפיתחו מחלת לב כלילית הייתה דומה לזו שתועדה בקרב משתתפים שלא פיתחו מחלת לב כלילית במהלך המעקב. לא תועדה הידרדרות קוגניטיבית בטווח הקצר בקרב משתתפים עם אבחנה של מחלת לב כלילית לאחר האירוע.
בשנים שלאחר אבחנת מחלת לב כלילית, התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, הזיכרון המילוי ומדדי אוריינטציה ירדו מהר יותר משמעותית בהשוואה לקצב הידרדרות התפקוד הקוגניטיבי לפני האירוע האיסכמי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי היארעות מחלת לב כלילית מלווה בהידרדרות קוגניטיבית מואצת לאחר האירוע, אך לא טרם האירוע האיסכמי. הם קוראים לתת את הדעת להידרדרות הקוגניטיבית בטווח הארוך בעקבות מחלת לב כלילית עם מעקב זהיר אחר התפקוד הקוגניטיבי בשנים שלאחר אירוע איסכמי.
J Am Coll Cardiol. Published online June 17, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!