כאשר חדשות רפואיות מציגות באופן שגוי ממצאי מחקרים, מטופלים ומטפלים נוטים יותר להאמין כי טיפולים מסוימים צפויים להביא לתועלת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת BMC Medicine.
בעידן בו ישנה חשיבות רבה לתקשורת אמינה ויעילה, יש לשקול את המגמות העולמיות והחוקרים קוראים לעבור למודל בו החוקרים נוקטים בכל האמצעים האפשריים בכדי להימנע מעיוות התוצאות ויצירת התרגשות לא-מבוססת.
החוקרים השלימו שלוש מחקרים אקראיים, מבוססי-אינטרנט, להשוואת הפרשות של סיפורים חדשותיים עם או ללא ספינים. כל מחקר אקראי-מבוקר התמקד בחדשות שדיווחו על סוגים שונים של מחקרים: (1) מחקר קדם-קליני, (2) מחקר בשלב I/II שאינו אקראי-מבוקר, או (3) מחקר אקראי-מבוקר בשלב III/IV. לכל סוג מחקר הם זיהו חדשות שדווחו עם ספין תקשורתי וזכו להתייחסות בעיתונות. נכללו שתי גרסאות של הסיפורים החדשותיים: הגרסה עם הספין וגרסה שנכתבה מחדש ללא הספין התקשורתי.
המשתתפים היו מטפלים/מטופלים המעורבים ב-Inspire, קהילה גדולה ברשת הכוללת למעלה ממיליון מטופלים/מטפלים. התוצא העיקרי היה פרשנות המשתתפים את הממצאים, כפי שנקבע על-בסיס שאלה ספציפית אחת הנוגעת לסיכוי כי טיפול מסוים יועיל לחולים ודורג בסולם של בין 0 ועד 10.
בכל מחקר אקראי ומבוקר נכללו 300 משתתפים, אשר חולקו באקראי להערכת הידיעה החדשותית עם ספין (150 משתתפים) או ללא ספין (150 משתתפים) ו-900 משתתפים בחנו את הידיעה.
החוקרים מדווחים כי המשתתפים נטו יותר להאמין כי הטיפול צפוי להיות יעיל לחולים כאשר הסיפור החדשותי דווח עם הספין. המדד הממוצע של התוצא העיקרי לתקצירים קדם-קליניים שהוצגו עם ספין, בהשוואה לאלו שהוצגו ללא הספין התקשורתי, עמד על 7.5 לעומת 5.8 נקודות (הבדל ממוצע של 1.7 נקודות, p<0.001); באשר למחקרים לא-אקראיים בשלב I/II, המדד הממוצע עמד על 7.6 לעומת 5.8 נקודות (הבדל ממוצע של 1.8 נקודות, p<0.001); ובאשר למחקרים אקראיים ומבוקרים בשלב III/IV המדדים עמדו על 7.2 לעומת 4.9 נקודות (הבדל ממוצע של 2.3 נקודות, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הצגת ידיעות רפואיות עם ספין תקשורתי עשויה להשפיע על פרשנות המטופלים ו/או המטפלים את התועלת של טיפולים תרופתיים.
BMC Med. Published online June 4, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!