טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות מלוות בסיכון להתפתחות דמנציה (JAMA Int Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על עדויות נוספות המצביעות על קשר בין תרופות אנטי-כולינרגיות ובין התפתחות דמנציה. במחקר מקרה-ביקורת מצאו החוקרים כי טיפול בתרופה אנטי-כולינרגית חזקה במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים ומעלה לווה בעליה של כמעט 50% בסיכון להתפתחות דמנציה.

החוקרים בחנו את המידע ממאגר UK QResearch וזיהו חולים שקיבלו מרשם לאחת מבין 56 תרופות אנטי-כולינרגיות שונות ואלו עם אבחנה של דמנציה. הם זיהו 58,769 חולים עם אבחנה של דמנציה ולהם התאימו 225,574 ביקורות בגילאי 55 שנים ומעלה, אשר הותאמו לפי גיל, מין, מרפאה כללית וזמן קלנדרי. לאחר מכן, השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות נבחן הן בקבוצת המקרים והן בקבוצת הביקורת.

מהתוצאות עלה כי בקרב אלו בקטגוריה הגבוהה ביותר של שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות (מעל 1095 מינונים יומיים סטנדרטיים; מקביל לנטילת תרופה אנטי-כולינרגית אחת ביום במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים) בין שנה ועד 11 שנים לפני תאריך האינדקס תועד יחס סיכויים מתוקן להתפתחות דמנציה של 1.49, בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות.

מאחר וחלק מהתרופות עשויות לשמש לטיפול בתסמינים מוקדמים של דמנציה, החוקרים לא כללו את השימוש בתרופות אלו בשנה שקדמה לאבחנת דמנציה. התוצאות היו דומות בניתוחים אחרים מהם הוצא השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות ב-3 או 5 שנים לפני אבחנת דמנציה.

החוקרים זיהו עליה משמעותית בסיכון לדמנציה עם נוגדי-דיכאון אנטי-כולינרגיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.29), תכשירים לטיפול בפרקינסון (יחס סיכויים מתוקן של 1.52), תכשירים אנטי-פסיכוטיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.70), תכשירים אנטי-מוסקריניים לשלפוחית השתן (יחס סיכויים של 1.65) ותרופות נוגדות-פרכוס (יחס סיכויים מתוקן של 1.39).

השיעור המיוחס לאוכלוסיה עם חשיפה כוללת לתרופה אנטי-כולינרגית במהלך 1-11 השנים טרם האבחנה עמד על 10.3%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות צמצום החשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות במטופלים בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר.

JAMA Int Med. Published online June 24, 2019

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

לבדיקת עומס כולירגני כתוצאה משימוש בתרופות מומלץ להשתמש במחשבון ACB

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן