טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות מלוות בסיכון להתפתחות דמנציה (JAMA Int Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על עדויות נוספות המצביעות על קשר בין תרופות אנטי-כולינרגיות ובין התפתחות דמנציה. במחקר מקרה-ביקורת מצאו החוקרים כי טיפול בתרופה אנטי-כולינרגית חזקה במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים ומעלה לווה בעליה של כמעט 50% בסיכון להתפתחות דמנציה.

החוקרים בחנו את המידע ממאגר UK QResearch וזיהו חולים שקיבלו מרשם לאחת מבין 56 תרופות אנטי-כולינרגיות שונות ואלו עם אבחנה של דמנציה. הם זיהו 58,769 חולים עם אבחנה של דמנציה ולהם התאימו 225,574 ביקורות בגילאי 55 שנים ומעלה, אשר הותאמו לפי גיל, מין, מרפאה כללית וזמן קלנדרי. לאחר מכן, השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות נבחן הן בקבוצת המקרים והן בקבוצת הביקורת.

מהתוצאות עלה כי בקרב אלו בקטגוריה הגבוהה ביותר של שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות (מעל 1095 מינונים יומיים סטנדרטיים; מקביל לנטילת תרופה אנטי-כולינרגית אחת ביום במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים) בין שנה ועד 11 שנים לפני תאריך האינדקס תועד יחס סיכויים מתוקן להתפתחות דמנציה של 1.49, בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות.

מאחר וחלק מהתרופות עשויות לשמש לטיפול בתסמינים מוקדמים של דמנציה, החוקרים לא כללו את השימוש בתרופות אלו בשנה שקדמה לאבחנת דמנציה. התוצאות היו דומות בניתוחים אחרים מהם הוצא השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות ב-3 או 5 שנים לפני אבחנת דמנציה.

החוקרים זיהו עליה משמעותית בסיכון לדמנציה עם נוגדי-דיכאון אנטי-כולינרגיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.29), תכשירים לטיפול בפרקינסון (יחס סיכויים מתוקן של 1.52), תכשירים אנטי-פסיכוטיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.70), תכשירים אנטי-מוסקריניים לשלפוחית השתן (יחס סיכויים של 1.65) ותרופות נוגדות-פרכוס (יחס סיכויים מתוקן של 1.39).

השיעור המיוחס לאוכלוסיה עם חשיפה כוללת לתרופה אנטי-כולינרגית במהלך 1-11 השנים טרם האבחנה עמד על 10.3%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות צמצום החשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות במטופלים בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר.

JAMA Int Med. Published online June 24, 2019

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

לבדיקת עומס כולירגני כתוצאה משימוש בתרופות מומלץ להשתמש במחשבון ACB

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן